נתניהו: העולם לא למד לקח מהשואה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר (יום א', 1.5.11) כי ספק בעיניו אם העולם למד את לקחי שואת העם היהודי.

"הלקח הראשון והחשוב ביותר הוא שאם מישהו מאיים להשמיד אותנו - אל לנו להתעלם מאיומיו. האם העולם למד לקח זה? ספק בעיני. האם אנחנו למדנו אותו? אני מאמין שכן. אבל יש להודות בכך שבתולדות עם ישראל לא תמיד הצטיינו בראיית הנולד ולעיתים הדחקנו את המציאות שלפנינו", אמר.

לדבריו, חוזה המדינה צפה את התבערה האנטישמית. הוא הזהיר מפני האנטישמיות הבוערת אך נתפס כמשוגע בעיני רבים מבני עמנו. וכמוהו גם ז'בוטינסקי ב-1938 בפני יהודי ורשה כשהזהיר מפני הקטסטרופה המתקרבת, אך לשווא.

"בעולם הנאור מתייחסים ביראת כבוד אל השואה אך התייחסות זו מזכירה לעיתים את הגנרלים המתכוננים למלחמה הקודמת. קל לדבר על לקחי העבר מאשר להתמודד עם העתיד. לנו, לבני העם היהודי אסור להתעלם מלקחי השואה. היום קמים עלינו אויבים חדשים שמכחישים את השואה ותוך כדי כך מאיימים להשמידנו - אירן וגרורותיה, חיזבאללה והחמאס", ציין נתניהו.

עוד הוסיף כי אירן אף מתחמשת בנשק גרעיני למימוש מטרה זו ועד לרגע זה העולם לא עצר בעדה.

"האיום על קיומנו איננו תיאורטי. הוא ניצב בפנינו ובפני האנושות כולה וחייבים לעצור אותו", אמר.

ראש הממשלה הוסיף כי אם לא יהיה בכוחה של מדינת ישראל להגן על עצמה - העולם לא יסייע לה בעת הצורך.

"יחסינו עם מדינות העולם חשובים לנו ביותר ואנו משקיעים בהם מאמצים בפיתוחם אבל אם לא יהיה בכוחנו להגן על עצמנו - העולם לא יעמוד לימיננו. ישראל היא מדינה שוחרת שלום, מדינה ששומרת על זכויות האדם באשר הוא אדם. ידנו מושטת לשלום עם כל שכנינו שרוצים בשלום אך נעמוד איתן מול כל מבקשי נפשנו", אמר.

"ראוי לומר כאן לכל אויבינו - שיידעו דבר אחד על העם היהודי - הם יתעמתו עם רוחו העזה שידעה את הרוע הגדול בתולדות האנושות. ויידע העולם כולו שכשעם ישראל וצבא ההגנה לישראל אומרים 'לעולם לא עוד' - אנו מתכוונים לכל מילה", חתם את דבריו.

בנאומו התייחס ראש הממשלה גם לפטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס משה לנדוי - משופטיו של הצורר אייכמן.

"אני זוכר את האירוע הכביר הזה לפני 50 שנה. אני זוכר את המילים המצמררות של התובע גדעון האוזנר. אני זוכר את הסיפור על מיקי גולדמן, הילד שספג 80 מכות בשואה והיה השוטר ליד איכמן. אני זוכר שהמשפט עשה עלי רושם רב והוא חשף אותנו בעוצמה בלתי רגילה לזוועות השואה ולא פחות לסיפורם של הניצולים. משנה לשנה פוחת לצערנו מספרם של ניצולי השואה החיים בקרבנו אבל בד-בבד גוברת ההערכה שלנו לגבורתם בשואה ולתקומתם וכן הצימאון לשמוע את סיפורם. זכרון השואה הוא פסיפס של אלפי סיפורים קטנים ואישיים שמצטרפים יחד ליריעה שיש בה אימה נוראה וגם הוד גדול", אמר.