אוניברסיטת ת"א: האנטישמיות ממשיכה להשתולל

ירידה באנטישמיות בעולם בשנת 2010 בהשוואה לשנת 2009, בה נרשמה עלייה חדה בשל מבצע "עופרת יצוקה". כך קובע הדוח השנתי של המכון לחקר האנטישמיות והגזענות ע"ש סטפן רוט ומרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב. לעומת זאת, בעשור האחרון נרשמה מגמה מובהקת של עלייה במספר האירועים האנטישמיים ברחבי העולם בעשור האחרון.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' דינה פורת, אוספים נתונים על אירועים אנטישמיים החל מסוף שנות ה-80. המידע שנאסף כולל מקרים בולטים של אלימות: פגיעות פיזיות, ונדליזם ואיומים ישירים על-רקע אנטישמי.

עם זאת, קשה מאוד לאמוד את מספר ההטרדות שאינן אלימות במובהק, כגון איומים מילוליים, עלבונות, גידופים, צעקות ברחובות, אתרים עוינים ברשת וכדומה, אך לדברי החוקרים ברור שהוא עלה באופן דרמטי בשנים האחרונות. בשורה התחתונה מעידים הנתונים, כי מספר האירועים האנטישמיים בכל שנה בעשור האחרון היה גבוה בכמה עשרות אחוזים בהשוואה למספרים שנרשמו בשנות ה-90.

שנת 2009 הייתה שנה יוצאת דופן מבחינת מספרם של האירועים האנטישמיים, משום שמבצע "עופרת יצוקה", שהתרחש בתחילתה, גרם לפעילות אנטישמית חסרת תקדים ברחבי העולם. זו כוונה נגד יהודים במקומות מושבם, מאחר שיהודים וישראלים נתפשים כציבור אחד. בסך הכול נרשמו באותה שנה 1,129 אירועים אנטישמיים אלימים בעולם.

בשנת 2010 ירד מספר האירועים האנטישמיים האלימים ב-46% והסתכם ב-614 מקרים. אך למרות הירידה המשמעותית, 2010 היא עדיין השלישית בחומרתה מאז החל איסוף הנתונים. פרשת ה"מרמרה" עוררה תגובות אנטישמיות, אך האירוע נמשך זמן קצר, ומספר הנפגעים בו היה נמוך יחסית בהשוואה למבצע "עופרת יצוקה". לכן גם הגל האנטישמי היה קטן יותר.

נתון מדאיג נוסף הוא העובדה, שהמספר הגבוה ביותר של אירועים אנטישמיים אלימים ב-2010 נרשם באנגליה, צרפת וקנדה, ושלוש מדינות אלו אחראיות ל-60% מכלל האירועים הללו בעולם. בארצות אלה הייתה רמת האלימות גבוהה במיוחד, גם בהשוואה לשנת 2009 - בעיקר כשמדובר באלימות רחוב אקראית כלפי אנשים שאפשר לזהותם כיהודים. גם באוסטרליה בלט מאוד היקף אלימות הרחוב, עם עלייה דרמטית של 60% לעומת 2009.

עם זאת, כאשר כוללים במניין האירועים גם אנטישמיות שאינה אלימה, ניכרה דווקא ירידה משמעותית בין 2009 ל-2010 באותן מדינות עצמן. גם בארצות אחרות במערב אירופה - שהיא הזירה המרכזית לאירועים אנטישמיים בעשור האחרון - נרשמה תמונה דומה.

עלייה במספר ההתקפות על אתרים יהודיים ניכרה בדרום אמריקה ובעיקר בצ'ילה, שם חיה הקהילה הפלשתינית הרביעית בגודלה בעולם. בוונצואלה המשיכו חוגים ממקורבי השלטון, בראשותו של הנשיא צ'אבז הפרו-אירני, להפנות אצבע מאשימה כלפי הקהילה היהודית. לעומת זאת בארצות חבר המדינות, ובמיוחד ברוסיה, נמשכה מגמת ירידה, במיוחד בהתקפות פיזיות על אנשים, ובמידה פחותה גם בהתקפות נגד מתקנים קהילתיים. ייתכן שזוהי תוצאה של אכיפת חוק מוגברת, בעיקר ברוסיה.

התקשורת והאינטרנט מהוות במה רבת עוצמה להפצת תעמולה אנטישמית. המוטיבים המרכזיים בהטרדות באמצעי התקשורת וברשת בשנת 2010 היו: הקשר היהודי-ציוני וכוחו בעולם; דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל באמצעות השוואתה לגרמניה הנאצית או הוקעתה כמדינת אפרטהייד; והדרישה שקהילות יהודיות יגנו את מדינת ישראל ויתנערו ממנה.

לדברי החוקרים, פעילים יהודיים חוששים, שהאווירה האנטי-יהודית מתחזקת עקב תעמולה אנטי-ישראלית חסרת רסן של גורמי שמאל קיצוניים, בשיתוף עם חוגי מוסלמים רדיקליים. בהפגנות של חוגים אלה נשמעות סיסמאות כמו "מוות לישראל", "ישראלים = נאצים", או "יהודים רוצחים". ברוב הארצות, בייחוד במערב אירופה, בוצעו רבים מאירועי אלימות הרחוב על-ידי מוסלמים צעירים, אך גם על-ידי חברי תנועות ומפלגות ימניות קיצוניות.

למרות הקשר הקיים לעתים בין עימותים במזרח התיכון לבין עלייה במספר מקרי האנטישמיות, הרי שהעלייה באנטישמיות מתקיימת גם ללא קשר לאירועים מסוימים. גורמי היסוד לאנטישמיות בכלל ולעלייתה בפרט הם עדיין: אנטישמיות מסורתית שבמרכזה סטריאוטיפ יהודי שלילי; ראייתה של מדינת ישראל, המזוהה עם העם היהודי, כבעלת תכונות יהודיות שליליות; ואימוץ הסטריאוטיפים האנטישמיים - לא רק על-ידי ניאו-נאצים וקבוצות ימין קיצוניות, אלא גם על-ידי מוסלמים רדיקליים, כשכולם נלחמים כביכול נגד אויב אחד משותף: העם היהודי באשר הוא.

צילום: [צילום: AP]

צילום: [צילום: ששון תירם]