תיקון עוול: תוגבל תקרת העמלות בהליכי הגבייה

אושרו תקנות המיסים הקובעות את הסכומים המירביים אשר רשויות יכולות לגבות בשל הפעלת אמצעי אכיפה לצורך גביית חובות מאזרחים שאינם משלמים מיסים או חובות אחרים לרשויות. כך מסר (יום ג', 26.4.11) משרד האוצר. המשתמשים העיקריים בפקודת המיסים (גבייה) הם רשות המיסים ורשויות מקומיות.

התקנות נועדו למנוע מקרים, בהם גובי המיסים, שפועלים לפי פקודת המיסים (גבייה), יטילו על אזרח בעל חוב הוצאות גבוהות, שאינן עומדות ביחס סביר לגובה החוב. לפי התקנות, תהיה סבירות בקביעת גובה ההוצאות לגביית חוב בהתחשב בסכום החוב.

עד כה, נגבו מאזרחים סכומים שונים עבור הוצאות גביית חוב. כך למשל, עבור אותה פעולה, רשויות מקומיות שונות גבו סכומים שונים. בעקבות עבודה מאומצת ומשותפת שנעשתה במינהל הכנסות המדינה וברשות המיסים במשרד האוצר, הוגשו תקנות פקודת המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מירביות) לוועדה המשותפת - ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים בכנסת, במטרה להסדיר את גובה ההוצאות ולאפשר לאזרח וודאות ושקיפות באשר לסכומים שאמורים להיגבות ממנו.

התקנות אושרו על-ידי הוועדה ב-6 במרס והן יפורסמו באתר מינהל הכנסות המדינה.

להלן פירוט חלק מהסכומים שנקבעו כתשלום עבור פעולות אכיפה:

* משלוח דרישה ראשונה בכתב - 15 שקלים;
* משלוח דרישה נוספת בכתב - 15 שקלים;
* משלוח דרישה נוספת בכתב בדואר רשום ובלבד שלא ישלחו יותר מ-3 דרישות בשנה - 22 שקלים;
* משלוח דרישה ראשונה בכתב בדואר רשום ובלבד שנשלחה לאחר הודעה על החוב - 22 שקלים;
* איתור כתובת הסרבן כאשר זו שונה מהכתובת המופיעה באחד מן המרשמים המנויים להלן, לפי העניין מרשם האוכלוסין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות ורשם העמותות או מהכתובת שנמסרה על ידו בכתב - 120 שקלים;
* המצאת אזהרה, לרבות על-ידי הדבקת הודעה על כוונה לפרוץ לשם תפיסת מעוקלים והוצאתם - 160 שקלים.