העליון: מעצר עד תום ההליכים - ללא בדיקת ראיות פרטנית

בית המשפט הדן בבקשה למעצרו של נאשם עד תום ההליכים, אינו צריך לבחון כל ראיה לגופה, בפרט כאשר מדובר בחומר ראיות רב. די בכך שיתרשם ממארג הראיות בנוגע לאשמתו לכאורה של הנאשם. כך אומרת שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל.

ארבל דחתה (14.4.11) את ערעורו של יוסף עוואדה על מעצרו עד תום ההליכים. עוואדה מואשם בשורה ארוכה של עבירות נשק, בפרשה מסועפת שהניבה 22 כתבי אישום.

הממצא העיקרי עליו ביסס בית המשפט המחוזי בנצרת את החלטתו היה האזנות סתר שבוצעו לעוואדה ולנאשמים אחרים. לטענת עוואדה, בית המשפט הסתפק בקריאת תקצירי ההאזנות ולכן לא יכול היה לקבוע שיש לכאורה תשתית להאשמות נגדו.

ארבל דחתה טענה זו וקבעה: "בתיקים רחבי היקף מעין אלה, כאשר תשתית הראיות מבוססת על ראיות בסדרי גודל משמעותיים ביותר שהתקבלו במסגרת מעקב שוטף ורציף, אין בית המשפט נדרש לבחון כל ראיה וראיה. בחינה דקדקנית זו תיערך בהליך העיקרי.

"שלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים אינו מתאים מעצם טיבו לבחינה שכזו, וכל שנדרש בית המשפט לבחון הוא האם יש בחומר הראיות תשתית לכאורית לאישומים. לפיכך, מקום שבית המשפט נוכח, ולו מעיון בחלק מן הראיות, כי הן מקימות תשתית לכאורית לכלל האישומים המיוחסים לנאשם שבפניו, די בכך כדי לקבוע כי מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית.

"ודוק: ככלל, בית המשפט מחויב לבחון את חומר הראיות שבפניו בזהירות ובדקדוק. ויחד עם זאת, בתיקים רחבי היקף ברי כי משנוכח הוא כי תשתית ראייתית לכאורית קיימת, אין הוא נדרש לבחון כל מסמך ומסמך שלגביו הועלו טענות, שכן אין באלה כדי לפגום במארג הכולל. הטענות הפרטניות תתבררנה בהליך העיקרי".

לגבי המקרה שלפניה, קובעת ארבל: "טרוניה מרכזית שהעלה בא-כוח העורר נוגעת לכך שבית המשפט קמא עיין בתקצירי התמלילים ולא שמע את האזנות הסתר. לא מצאתי ממש בטענה זו. האזנה מדגמית להאזנות הסתר מעלה כי ככל הנראה רובן ככולן התנהלו בשפה הערבית. במצב זה ניתן לקבל הסתייעותו של בית המשפט בתמלילים או בתקציריהם".