בעל מוסך אחראי לרכב המצוי ברשותו גם לאחר גמר הטיפול בו

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, קבע לאחרונה כי בעל מוסך שנתבקש על-ידי בעל רכב להשאיר את רכבו במוסך ליום-יומיים נוספים לאחר גמר הטיפול, נשאר בגדר 'שומר שכר' האחראי במקרה של גניבה.

בפני בית המשפט הובאה סיטואציה מוכרת ושכיחה, בה בעל רכב הכניס רכבו למוסך לטיפול, וכשבעל המוסך הודיע לו כי הרכב מוכן, ביקש בעל הרכב להשאיר את רכבו ליום-יומיים נוספים, עד אשר יבוא לקחתו, ובעל המוסך הסכים.

באותו לילה, נפרץ המוסך ("מכון לב") ונגנב הרכב האמור ממנו. בעל הרכב פנה למבטחת שלו, 'איילון חברה לביטוח בע"מ', וזו פנתה בתביעת שיבוב לחברת הביטוח של המוסך, 'הראל חברה לביטוח בע"מ'.

חברת איילון טענה, באמצעות עו"ד אטיאס, כי בעת שנגנב הרכב מהמוסך, נותרו הנתבעים במעמדם כ'שומרי שכר', ועל-כן אחראים הם להטבת נזק הגניבה. המשיבים לעומתה טענו, באמצעות עו"ד בראל וזילברברג, כי משהודיעו לבעל הרכב על השלמת ביצוע העבודות, חדלו להיות 'שומרי שכר', ושמירתם בליל הפריצה הצטמצמה למעמד של 'שומר חינם'.

חוק השומרים קובע, כי אחריותו של 'שומר שכר' הינה אחריות מוחלטת, אלא אם יוכיח השומר קיומו של פטור בשל אונס או בשל כח עליון. זאת, למעט מקרה בו השמירה על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, אז דינו כדין 'שומר חינם' - אחראי לאובדן הנכס או לנזקו אם נגרמו ברשלנותו.

בית משפט השלום: מגמר הטיפול, בעל המוסך הינו 'שומר חינם'

בית משפט השלום קבע, כי מאחר וגניבת אותו רכב לא נבעה מרשלנות המוסך, ובעליו הינו בגדר 'שומר חינם' בשלב שלאחר גמר הטיפול, הריהו פטור מאחריות לגניבה.

המערערת, חברת איילון, טוענת כעת כי משנמסר הרכב לבעל המוסך בתור 'שומר שכר', הרי שהוא נותר במעמדו כשומר שכר, כל זמן שהחפץ נשאר בהחזקתו ובבעלותו, "כל עוד המדובר בזמן סביר ולא בנטישה".

בית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית משפט השלום, ברוב דעותיהם של השופטים יוסף אלון וברוך אזולאי, מול דעתה החולקת של אב בית הדין, השופטת רות אבידע, וקבע כי מחוק חוזה קבלנות וחוק השומרים, עולה המסקנה ההגיונית כי בעל המוסך נשאר בגדר 'שומר שכר'.

סעיף 6 לחוק חוזה קבלנות קובע כי "נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן, חייב המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם – תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה או השירות".

שילוב סעיף 6 האמור עם סעיף 11 לחוק השומרים, מוליד את המסקנה כי בעל המוסך שקיבל המכונית לידיו מלכתחילה כשומר שכר, זכאי יהיה להחזיר המכונית לבעליה לאחר שסיים מלאכתו, ולאחר הראשון משני המועדים הבאים:

במועד שהוסכם עליו בינו לבין בעל המכונית או בהעדר הסכם כאמור – תוך זמן סביר. כל עוד לא הגיע אחד המועדים הנ"ל, לא יבוא בעל המוסך בגידרו של "שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעליו".

דעת הרוב במחוזי: פרשנות החוק מחייבת את
המסקנה שבעל המוסך נשאר 'שומר שכר'

שופטי הרוב קבעו, כי "ההתקשרות שבין קבלן למזמין אינה יכולה להיתחם מעצם טיבה ומהותה לפרק הזמן המסתיים בשניה בה השלים הקבלן את מלאכתו, שכן על המזמין לבוא וליטול את נכסו לאחר ששלמה המלאכה. אותו פרק הזמן ייקבע (על-פי סעיף 6) בהסכם בין הצדדים, ובהעדרו - בתוך זמן סביר".

"משך אותו פרק זמן ממשיכה מערכת היחסים שבין השניים להישאר בתוקפה שמלפני השלמת המלאכה – קרי: בעלים אל מול שומר שכר שבנכס. רק משיחלוף אותו פרק זמן, יהיה הקבלן ל"שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעליו", תוך הורדה אוטומטית של הסטטוס שלו מ'שומר שכר' ל'שומר חינם'".

3 הסיבות העיקריות למסקנה זו, הן ש"סיום עשיית המלאכה" אינה נקודת זמן מוגדרת תמיד (לעיתים מגיע בעל הרכב והוא סבור כי המלאכה לא הושלמה כראוי). כמו כן, ההיגיון מחייב מתן זמן סביר בין הודעת הקבלן כי סיים את השירות, ובין בואו של המזמין לקחת את הרכב. הנימוק השלישי הינו שמסירת הנכס על-ידי הקבלן למזמין מותנית בדרך-כלל בתשלום תמורת המלאכה לידי הקבלן, שבידו גם זכות העכבון בנכס אם לא שולם שכרו.

השופטת רות אבידע, בדעת המיעוט, סברה כי לאור המימצא העובדתי שקבע בית משפט השלום, לפיו "הרכב נשאר במוסך 'כטובה' לבעליו", הרי שאין אפילו צורך להידרש לשאלה מהו הזמן הסביר בנסיבות העניין. מאחר ובעל המוסך הצהיר כי השארת הרכב אף הפריעה לו (בשל חוסר מקום), הרי שהוא שומר שאין לו כל טובת הנאה מהשמירה, ולפי מבחן טובת ההנאה, הריהו כ'שומר חינם'. מאחר ובעל המוסך לא התרשל, הרי שהוא פטור מאחריות.

ע"א 1260/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מכון לב בע"מ ואח'