מחקר: הערבים הנוצרים כועסים על הנרטיב המוסלמי

בקרב הנוצרים ברשות הפלשתינית התפתחה תחושת זהות קולקטיבית חזקה שבאה לידי ביטוי בכעס על הנרטיב המוסלמי, הדגשת הייחוד והמובחנות של הקבוצה הנוצרית אל מול המוסלמית וחיזוק הזהות הדתית הקולקטיבית. כך עולה ממחקר חדש שנערך במסגרת פרויקט משותף לישראלים, פלשתינים וגרמנים, הממומן על-ידי קרן המחקר הגרמנית(DFG).

צוות המחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כולל חוקרים נוצרים, מוסלמים ויהודים: ראש התוכנית לניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטה, פרופ' שפרה שגיא, ד"ר עדי מאנע, מר ענאן סרור, סירין מג'לי ויחיא חג'אזי.

המחקר בחן יחסים בין נוצרים למוסלמים בחברה הישראלית ובחברה הפלשתינית ביהודה ובשומרון, תוך התייחסות לאלמנטים שונים.

במסגרת המחקר נבדקו מדגמים מייצגים של האוכלוסיות המוסלמית והנוצרית בישראל, שכלל 1164 מוסלמים (מתוכם 640 נשים) ו- 805 נוצרים (מתוכם 419 נשים), בגילאי 18 ומעלה. המדגם בגדה כלל נבדקים בערים רמאללה ובית לחם. הוא הקיף 106 נוצרים ו-112 מוסלמים. איסוף המידע בשכונות התבצע מבית לבית, כאשר כל תושבי הרחוב/שכונה נכללו במדגם.

בחינת מערכת היחסים בין שתי הקבוצות נערכה באמצעות שילוב בין ארבעה מושגים עיקריים: הבניית הזהות הקולקטיבית- ייצוגים היסטוריים הינם האופן בו חברי הקבוצה מפרשים ו"מספרים" אודות אירועים מרכזיים שהתרחשו בהיסטוריה. ייצוגים אלו, המשותפים לחברי הקבוצה, עשויים להיתפס על ידם כאמת היסטורית, הם מהווים מרכיבים מרכזיים בזהות הקולקטיבית וקובעים במידה רבה את האופן בו חברי הקבוצה מתקשרים לחברי קבוצות אחרות. במחקר הנוכחי בחנו התייחסות לעמדות קוגניטיביות (לגיטימציה), רגשיות (אמפתיה, כעס) כלפי הנרטיב של הקבוצה ה'אחרת'. כלומר, באיזו מידה מוסלמים ונוצרים נותנים לגיטימציה לנרטיבים של הקבוצה ה'אחרת', בנוגע לאירועים בהיסטוריה או בהווה ובעתיד. באופן דומה בדקנו עד כמה הנשאלים מרגישים אמפתיה או כעס כלפי הנרטיבים של הקבוצה ה'אחרת'.

מתחים למרות זהות לאומית משותפת

לדברי פרופ' שפרה שגיא, למרות הזהות הלאומית המשותפת למוסלמים ולנוצרים פלשתינים, שותפות הגורל ההיסטורית והמעמד החברתי הדומה של שתי קבוצות מיעוט הללו בתוך החברה הישראלית, קיימים ביניהן הבדלים ברורים במאפיינים דמוגרפים, תרבותיים ודתיים ובמהלך שני העשורים האחרונים ניתן להבחין מדי פעם במתיחות בין שתי הקבוצות בישראל.

"גם בשטחי הרשות הפלשתינית עולים דיווחים על מתח בין-דתי. במחקר בחנו את האופן בו מבנים מוסלמים ונוצרים פלשתינים בישראל ובגדה את זהותם הקולקטיבית ואת מערכת היחסים ביניהם", אמרה.

צוות המחקר בחר שמונה אירועים מרכזיים לגביהם קיימים נרטיבים שונים למוסלמים ולפלשתינים, לדוגמא: הרצון להקים את מסגד שהאב-א-דין בנצרת, מנהיגותו של ג'מאל עבד אל נצר, מלחמות הצלבנים, חשיבות מסגד אל-אקצה במאבק הפלשתיני ודמותה של המדינה הפלשתינית העתידית. כל נבדק התבקש לציין באיזו מידה הוא חש אמפתיה, כעס או נותן לגיטימציה לנרטיב של הקבוצה ה'אחרת'.

"מצאנו שהמשתתפים הנוצרים הן בגדה והן בישראל דיווחו על תחושה חזקה של כעס כלפי הנרטיב של הקבוצה המוסלמית וביטאו לגיטימציה ואמפתיה נמוכות. ממצאים אלו בולטים לעומת הנכונות הרבה יותר של המוסלמים לקבל את הנרטיב הנוצרי", ציינה שגיא.