מדד מסת הגוף בגיל ההתבגרות - סמן לסוכרת ולמחלות לב בגיל 40-30

מחקר ישראלי שפורסם בימים אלה במגזין הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, מראה שמדד מסת הגוף (BMI) כבר בגיל 17 מנבא סיכון הן לסוכרת והן למחלת לב בגילי 40-30.

ואולם, בעוד שעבור מחלת לב, מדדי מסת הגוף בגיל 17 (כולל בערכים הנחשבים כיום תקינים) וגם בגיל 30 תורמים כל אחד בנפרד לניבוי הסיכון, הרי שמדד מסת הגוף בגיל 30 סמוך יותר להופעת המחלה הוא הדומיננטי בניבוי סוכרת. הבדל זה בין סוכרת למחלת לב (שאומתה בכל המקרים בצנתור) מציע מנגנונים שונים בהתפתחות שתי המחלות, ויש לו השלכות מרחיקות-לכת בתכנון גישות התערבותיות להתגבר על עליית השכיחות של שתי המחלות באוכלוסיה בכלל ובבוגרים צעירים בפרט.

מחקר מעקב, שנערך לאורך 17 שנים בקרב מעל 37,000 גברים בריאים אנשי קבע בצה"ל, מצא שבעוד שמחלת הסוכרת מסוג 2 קשורה בשינוי מסת הגוף מגיל ההתבגרות ועד הבגרות המוקדמת (גילאי 40-30) ובמדד מסת הגוף סמוך לאבחנה, הרי שלהערכת הסיכון למחלות לב למדד מסת הגוף כבר בגיל ההתבגרות ובתוך הטווח התקין ערך מנבא ייחודי.

צוות המחקר המשותף, בראשות ד"ר אמיר תירוש (בית-חולים תל השומר ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב), פרופ' איריס שי ופרופ' אסף רודיך מאוניברסיטת בן-גוריון, וכן קבוצת חוקרים מבית-החולים תל השומר ומחיל הרפואה, בדק את הקשר בין מדד מסת הגוף בגיל 17, כפי שנמדד בלשכת הגיוס, לבין הופעת סוכרת מסוג 2 או מחלת לב בגילי 47-25, תוך כדי לקיחה בחשבון של מכלול גורמי הסיכון הקשורים לשתי מחלות אלו (כגון גיל, רמת סוכר ושומנים בדם בצום, ערכי לחץ דם, פעילות גופנית, עישון, היסטוריה משפחתית וכן הלאה). הקשר נבחן בכל טווח מדד מסת הגוף, כולל זה הנחשב לחלוטין תקין (מתחת ל-25 ק"ג/מ'2). מערך המעקב הרפואי של אנשי הקבע בצה"ל מאפשר בחינת קשר זה תוך עידכון מתמשך של גורמי הסיכון השונים לאורך תקופת המעקב, המתקבלים מהבדיקות התקופתיות המקיפות שעוברים כל אנשי הקבע בצה"ל אחת ל-5-3 שנים.

מהמחקר עולה כי בין גיל 17 לגיל 30 חלה עלייה ממוצעת של כ-0.3 יחידות BMI לשנה, המצטברת לעלייה של כ-15 ק"ג. במהלך שבע-עשרה שנות מעקב (בממוצע), אובחנו בקרב הגברים הצעירים 1,173 מקרים חדשים של סוכרת (על-פי מדידות סוכר בדם) ו-327 מקרים חדשים של מחלות לב (שהוכחו כולם בצנתור).

הגוף זוכר

צילום: כבר בגיל 17 [צילום: AP]

לגבי סוכרת נמצאה עלייה משמעותית בסיכון למחלה מערך מדד מסת גוף בגיל 17 של 23.4 ק"ג/מ'2. כ-30% מאוכלוסיית הנערים בגיל זה הם בעלי מדד מסת גוף שווה או גדול מערך זה. בממוצע, נמצא כי על כל עלייה ביחידה אחת של מדד מסת הגוף בגיל 17 עלה הסיכון לסוכרת כבוגר צעיר בכ-10%. עם זאת, קשר זה היה מתווך ברובו על-ידי מדד מסת הגוף בגיל 30 - המשמעות האפשרית של ממצא זה היא שנערים באחוזוני ה-BMI הגבוהים אשר גדלו להיות מבוגרים רזים, לא היו בסיכון יתר לחלות בסוכרת. ממצאים אלו היו בניגוד בולט לקשר עם הופעה מוקדמת של מחלת לב: עלייה משמעותית בסיכון למחלת לב הודגמה כבר במדד מסת גוף בגיל 17 מעל 21 (ערך הנחשב כיום לתקין לחלוטין). כל תוספת של יחידה במדד מסת הגוף הייתה כרוכה ב-12% תוספת לסיכון למחלת לב. יתרה מזאת, נערים שכמבוגרים היו בעלי משקל גוף תקין היו עדיין בסיכון מוגבר אם מסת גופם הייתה גבוהה מ-21 כאשר הם היו נערים: מדד מסת הגוף בגיל 17 ובגיל 30 היוו כל אחד גורם סיכון נפרד מהשני בניבוי מחלת לב מוקדמת.

ד"ר אמיר תירוש: "אנו לומדים מהמחקר שבעיית ההשמנה לפני גיל הבגרות על-פי הקריטריונים הנהוגים כיום הינה רק קצה קרחון של עלייה בסיכון לתחלואה הנצפית לאחרונה בגילאי 30 ו-40, מאחר שהסיכון עולה כבר בטווח מדד מסת הגוף הנחשב תקין. זהו אומנם מחקר תצפיתי, אך כזה הקורא למחקרי התערבות על בסיס ידע שלא היה קיים קודם: יהיה חשוב לבחון האם התערבות מוקדמת בגיל הילדות והבגרות תוכל להפחית שיעורי תחלואה בסוכרת, אך במיוחד במחלות לב, אם על-ידי הפחתת שיעורי ההשמנה בבגרות, ואם, בעיקר לגבי מחלת לב, גם באופן ישיר דרך הפחתת מדדי מסת הגוף בגיל 17".

פרופ' איריס שי: "המחקר מחזק את ההנחה כי למחלת לב יש 'זיכרון' ארוך יותר מאשר לסוכרת ולכן עלינו לתת עליה את הדעת בשמירה על אורח-חיים בריא גם בקרב ילדים ומתבגרים בעלי משקל תקין. נכון לשאול מבוגרים על 'היסטוריה רפואית' של משקל וערכי שומן כבני נוער בהערכת ניבוי סיכון התחלואה. החדשות היותר טובות מהמחקר הן שלגבי הסיכון לסוכרת, נראה שגם מתבגר כבד יותר יכול להימנע מסיכון היתר הנלווה לסוכרת על-ידי שמירה על משקל גוף תקין כבוגר. לגבי מחלות לב, למרות שתהליך טרשת העורקים הוא ממושך, אנו יודעים היום ממחקרי התערבות תזונתיים כי שינוי אורח-חיים אפילו ללא תוספת תרופות עשוי לא רק לעכב את תהליך הטרשת אלא אפילו להשרות מידה מסוימת של נסיגה".