וחניש וגולד יישארו בכלא בעת הדיון בערעוריהם

שלמה וחניש ועודד גולד, אשר הורשעו במירמת ענק כלפי מרכז ההשקעות שבוצעה בשנות ה-90, ימשיכו לרצות את עונשי המאסר שנגזרו עליהם. שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, דחתה (14.3.11) את בקשתם של השניים לעכב את ריצוי עונשיהם עד ההכרעה בערעורם.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי שוהם, הרשיע בשנת 2009 את וחניש וגולד ב-85 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. הוא גזר על וחניש שמונה שנות מאסר, ועל גולד - חמש שנות מאסר. לאחר מספר דחיות, החלו השניים לרצות את עונשיהם בתחילת 2010.

פרוקצ'יה אומרת: "נקודת המוצא היא כי, באין שיקולים מכריעים לסתור, על המבקשים להתחיל בבצוע עונשם בסמוך לאחר מתן פסק הדין. המבקשים הורשעו בעבירות בעלות חומרה מופלגת, הכרוכות במעשי מירמה רבים אשר באמצעותם קבלו כספי ציבור בשווי של מיליונים רבים ושלשלו אותם לכיסם. מדובר בפרשת מירמה כלפי המדינה שהיקפה וסדרי הגודל של הכספים שהועברו במירמה מקופת הציבור לכיסם של המבקשים הינם ללא תקדים נכון לאותה עת.

"יתר על כן, המבקשים נדונו לשמונה שנות מאסר ושש שנות מאסר, לפי הענין; אורכן של תקופות המאסר אינו מקים חשש של ממש כי נושאי הערעורים יתייתרו אם לא יעוכב ביצוע המאסרים, מה גם שתלוי ועומד ערעור על קולת העונשים שהוגש מטעם המדינה. מדובר, אפוא, בפרשת ארועים חמורה ביותר, ובעונשים כבדים הפועלים לכיוון אי מתן צו עיכוב ביצוע של המאסרים עד להכרעה בערעורים".

לגבי סיכויי הערעורים על ההרשעה אומרת פרוקצ'יה, כי פסק דינו של שוהם מבוסס על ניתוח הראיות ועל קביעות במישור העובדתי - בהם כמעט ולא מתערבת ערכאת הערעור. "נראה לכאורה - ככל שניתן להתרשם בשלב זה - כי חומר הראיות המרשיע עליו מבוסס פסק הדין קמא הוא ענף ורחב עד מאוד", היא מוסיפה.

"טעם רע של חוסר תום לב"

גולד טען עוד, כי יש לזכותו משום שלא היה מיוצג בידי עורך דין במשפטו. המדינה השיבה, כי גולד עצמו בחר לוותר על ייצוג למרות שהוצע לו שוב ושוב שישכור סניגור. פרוקצ'יה אומרת, כי מן הסתם יהיה זה טיעון מרכזי בערעורו, אך נראה לה לכאורה כי סיכוייה של טענה זו אינם טובים.

"קשה להתעלם מהטעם הרע של חוסר תום הלב העולה מטענת גולד כיום לפיה נפל פגם מהותי בהליך הפלילי בעניינו עקב העדר ייצוג, כאשר הוא מצידו הפגין חוסר נכונות ברור להעזר בייצוג משפטי, לפחות כלפי חוץ, ונוצר הרושם כי אילו מינה לו בית המשפט סניגור בעל כורחו, אין להוציא מכלל אפשרות כי היה נמנע מלשתף פעולה עימו", ממשיכה פרוקצ'יה.

"בשאלה האם נגרם לגולד עיוות דין במשפטו, עקב העדר הייצוג - כבשאלות אחרות, כפי שבואר - אין ענייננו בהכרעה החלטית, אלא בהערכת משקלם הלכאורי של סיכויי הטענות שבערעור. דומה כי הכף נוטה, בשלב זה, לדעה, כי העדר הייצוג - אפילו ייראה כפגם בהליך - לא הביא לעיוות הדין", היא מסכמת.