רכבת ישראל וחברת השמירה לא יפצו תצפיתן של הרכבת, שהותקף בידי אלמונים בשעת מילוי תפקידו. כך קבע (1.4.11) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, שמואל ברלינר.
רונן בן-אבי הועסק בידי חברת השמירה, שסיפקה לרכבת תצפיתנים שהוצבו ליד מפגשי מסילות וכבישים כדי למנוע תאונות. ביולי 2008, בשעה 03:00 לפנות בוקר, הותקף בן-אבי בידי אלמונים בעת שהופקד על מפגש המסילה במרכז עתלית, מקום מגוריו. בן-אבי נחבט קשות בראשו והוכר בידי הביטוח הלאומי כנכה לצמיתות בשיעור של 92% לצורך תשלומי גימלה.
בן-אבי הגיש את תביעתו לפיצויים על הנזק שנגרם לו (להבדיל מהגימלה המפצה אותו על נזקים עתידיים). הוא טען, כי הרכבת והשמירה התרשלו משום שהיו צריכות לצפות שאירוע שכזה עשוי להתרחש אך לא נקטו באמצעים למניעתו.
כאמור, ברלינר דחה את התביעה. הוא קבע, כי הרכבת לא הייתה יכולה למנוע את האירוע גם אם הייתה נוקטת באמצעים סבירים נוספים. התייחסותה לעבודת התצפיתנים הייתה סבירה ומקצועית, קבע ברלינר, והם קיבלו אמצעים סבירים להזעקת עזרה במקרה הצורך.
"התצפיתנים לא היו שומרים העומדים בשערי בנק המועד לשוד, גם לא סלקטורים בפתח מועדון לילה בו מבלים שיכורים. המפגש לא היה זירת אירועים מועדים ומאופיינים לפורענות. גם הישוב עתלית והאזור בו מצוי המחסום אינם כאלה שאדם סביר ירחיק עצמו מהם. הסיכון כי התצפיתנים יותקפו על-ידי גורם עברייני כבמקרה דנן, היה רחוק.
"נחישותם של התוקפים, הביצוע המיידי, העדר אזהרה מוקדמת, התגנבותם באישון לילה לעבר התובע, החבלה המיידית בו, כל אלה היו בגדר אפשרות רחוקה, והדבר היה מתרחש באותו אופן, והתוצאה הייתה אותה תוצאה, גם אם היה התובע מוזהר על כך, ואף אם התאורה במקום הייתה משופרת במשהו", מוסיף ברלינר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה