המשנה לנגיד בנק ישראל: ככל שהשכר במשק ירד - נוכל להגיע ליציבות מחירים בריבית נמוכה יותר

המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר, הגיב למסקנות צוות המאקרו בכנס הכלכלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים בירושלים.

למסקנה כי יש להוריד את הריבית המינימלית בהדרגה אולם בשיעורים גדולים יותר מאלה שאפיינו את בנק ישראל בשנים 1998-2001 ובהתאמה להשגת יעד האינפלציה ענה סוקולר כי קשה להבין את הבסיס להמלצה האמורה, הצופה אל העבר.

אין טעם, לדבריו, לדבר על החשת הקצב של הפחתת הריבית בלי להתייחס במפורש לשאלות: על אילו עקרונות היא מושתתת, כיצד נראה מסלול ההפחתה, מהי הריבית הרצויה בסוף אותו מסלול וכיצד משפיעות מורשות העבר - ובראשן החוב הממשלתי הגדול והרגישות הרבה של המחירים לשער החליפין - על קצב הפחתת הריבית. לכל אלה אין התייחסות בהמלצות, לדבריו, וגם לא להיבט הכמותי.

"ייתכן שההמלצה להפחית את ריבית בנק ישראל מהר יותר מאשר ב-2001-1998 קשורה להחטאות של יעד האינפלציה באותן שנים. לפיכך, נדגיש שההחטאות אינן ייחודיות לישראל; אנו עדים לשכמותן גם בארצות שבהן המיסוד של משטר יעד האינפלציה היה מלכתחילה רציני הרבה יותר מאשר אצלנו דבר שהתבטא, למשל, בהיעדר מגבלות על התפתחות שער החליפין".

מסקנה נוספת של הצוות היא, כי "יש להתחשב בפער התוצר (שיעור האבטלה) הנובע מגורמים מחזוריים בקביעת רמת הריבית הבסיסית".

סוקלר הגיב ואמר כי "תפקיד המדיניות המוניטרית הוא להבטיח את יציבות המחירים - בריבית הנמוכה ביותר המתיישבת עם היציבות", אמר סוקלר. לפיכך, להערכתו, ככל שלחץ השכר יפחת ניתן יהיה להשיג יעד אינפלציה נתון בריבית נמוכה יותר.

"ככל שנבסס את יציבות המחירים לאורך זמן ונתרגל אליה, נוכל לנקוט מדיניות גמישה של יעד האינפלציה, כלומר לקבוע את שיעור הריבית תוך יותר התחשבות בתנאים הריאליים - בלי לפגוע ביציבות".