סיום יחסי העבודה בין עובד ומעביד, הנובע מיציאת צה"ל מדרום לבנון, יוצר "נסיבות חדשות שאינן בשליטת שני הצדדים. נסיבות כאלה - אינן נותנות לתובעות זכות לקבל פיצויי פיטורים עפ"י חוק פיצויי פיטורים" - כך קבע (יום ד', 2.7.03) בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
בפני בית הדין הובאה תביעתן של שתי נשים תושבות לבנון, פרח גאדה ופרח לואיס, שעבדו בחברת מוליתן בע"מ בישראל, האחת במשך 5 שנים והשנייה כ-20 שנה, עד ליום 24.5.00, בו נסוג צה"ל מדרום לבנון, מה שהביא לסגירת הגבול למעבר עובדים.
השתיים טענו כי לפי חוק פיצויי פיטורין, יש לראות בהן בנסיבות המקרה כמתפטרות, הזכאיות לפצויי פטורין מחמת "נסיבות שביחסי עבודה", שבהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו אצל מעבידו.
עוד טענו השתיים, כי "סיום יחסי עבודה בגין מעשה שלטוני, מקים אולי עילת נזיקין לנתבעת כנגד מי שגרם להן את הנזק הממוני בחיוב תשלום פצויי פיטורים לנתבעות, אך אין בו כדי להצדיק את שלילת פיצויי הפיטורים מהתובעות".
חברת מוליתן טענה כי השתיים לא פוטרו על ידה, אלא פשוט חדלו מלבוא לעבודה, והיא מוכנה לקלוט אותן בחזרה בכל עת. כמו כן, סגירת הגבול היא מעשה שלטוני, שאין לגלגל לפתחה את תוצאותיו.
בית הדין (סגן השופט הראשי א. קציר ונציג הציבור שמואל כץ) קבע כי שרות התעסוקה אינו המעסיק או המעביד של התובעות. שירות התעסוקה מנפיק את האישורים למעבידים להעסיק עובדים זרים ומפקח על שמירת זכיותיהם.
העובדות ידעו כי מצב בטחוני או מדיני כזה או אחר, יכול להביא את שירות התעסוקה שלא לחדש להן היתרי העסקה.
הגם שהחוק הישראלי מחייב זאת, מאחר ושירות התעסוקה לא השלים את ההליכים השונים של הקמת קרנות לצורך הפרשת זכויות פנסיה עבור עובדים זרים, מוליתן לא הפרישה עבור התובעות כספים לפנסיה או לפיצויי פיטורין. הסדר כזה נעשה רק לעובדי שטחים, ולא הושלם לגבי עובדים זרים.
לו היה מושלם ההליך, מירב הבעיה היתה נפתרת על-ידי הפרשות כספי הפיצויים במשך השנים, שכן על הצדדים ליחסי העבודה שלפנינו חלים ההסכמים הקיבוציים ביחס לפנסיה מקיפה בתעשייה.
חוק פיצויי פיטורין קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".
מאחר וסיום יחסי העבודה נבע מנסיגת צה"ל מלבנון, הרי שאין כאן פיטורים על-ידי המעביד, אך גם לא התפטרות שדינה כפיטורים. "מדובר כאן בהתערבות גורם שלטוני חיצוני ליחסי העבודה, אשר יצר נסיבות חדשות שאינם בשליטת שני הצדדים. נסיבות כאלה – אינן נותנות לתובעות זכות לקבל פיצויי פיטורים על-פי חוק פיצויי פיטורים ".
בית הדין הסתמך אף על מקרה דומה, אשר בו הופסקה עבודתם של פועלים מהשטחים שעבדו בישראל בשל החלטת ממשלת ישראל להטיל סגר על השטחים (דב"ע 366/97-3 מוסטפא נזאל ואח' נ' סטרפלאסט תעשיות), שם נפסק שאין הפועלים זכאים לפיצויי פיטורין.
"לאור האמור", קבע בית הדין, "מנוס אלא לדחות את התביעה, עם כל הצער וההבנה כלפי מצבן הקשה של 2 התובעות במקרה זה".
עב 2874/01 פרח גאדה ואח' נ' מוליתן בע"מ ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה