נגיד בנק ישראל, דוד קליין, אמר בנאומו בכנס הכלכלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי מאז המחצית השנייה של שנת 2000 נראתה הממשלה כמי שהולכת ומאבדת שליטה על המשק.
"הביטוי לכך היה הנסיונות החוזרים ונשנים לעצור את הגידול המהיר בגירעונות בתקציב ובחובות הממשלה, ללא הצלחה". קליין הוסיף עוד כי האמצעים בהם ניסתה הממשלה לעצור את העלייה בגירעון היו אמצעים שאינם עולים בקנה אחד עם המדיניות לעידוד הצמיחה במשק. בין היתר העלתה הממשלה את המסים והקטינה ללא הבחנה את התמיכה בשכבות החלשות ועל רקע זה התעוררו סימני שאלה לגבי היציבות הכלכלית של ישראל.
קליין אמר כי "הרעיון להוריד ריבית לטווח קצר במטרה להחליש את השקל הוא רעיון עיוועים ומשחק באש".
קליין חלק שבחים למדיניות הממשלה החדשה. "השנה הדברים נראים אחרת והרקע לכך הוא כפול. הבחירות איפשרו הקמת ממשלה יציבה יותר והומוגנית יותר מבחינת התפיסה הכלכלית, כשלכך התווספו שינויים אישיים ומבניים בתחום עבודת הממשלה והכנסת שמאפשרים למצות את היציבות הפוליטית שהתחזקה לצורך קבלת החלטות בתחום הכלכלי".
לאחר סקירת מצב הכלכלה הישראלית החל קליין לפרט המלצותיו לממשלה. קליין תוקף את מדיניות גיוסי ההון של הממשלה. "הממשלה לוקחת הלוואות כדי להגדיל את הוצאותיה השוטפות ולא כדי לממן השקעות. הלוואות אלה ניתנות על-ידי משקיעים מוסדיים. לו היתה הממשלה לא נזקקת להן, היו מקורות אלה מופנים ברובם להשקעות במגזר הפרטי, או בפקדונות בבנקים לצורך מתן אשראי".
קליין תוקף בנאומו בכנס את החלטת הממשלה להפנות את קרנות הפנסיה לשוק ההון במטרה לעודד צמיחה. "הפניית קרנות הפנסיה לשוק ההון לא תסייע במימון הצמיחה אם הממשלה, במקום לממן את עצמה במישרין מקרנות הפנסיה, תמורת אג"ח מיועדות, תלך בעקבותיהן לשוק ותשאב את הכסף תמורת אג"ח סחירות".
"מבחינה זו, אין הבדל אם הממשלה מממנת את הגירעון ע"י חוב חיצוני במקום חוב פנימי, כפי שהיא מתכננת לעשות באמצעות הערבויות. את ההזרמה הנובעת מכך צריך לקזז ומי שיצטרך לעשות זאת יהיה הבנק המרכזי, על-ידי הנפקת אג"ח לטווח הקצר", ציין קליין.
"ההערכה המקובלת היא שהגירעון ב-2003 עדיין יהיה גדול מהגירעון ב-2002 ומגמת הגידול ביחס חוב הממשלה לתוצר צפויה להימשך".
עוד קורא קליין לממשלה להרחיב את היקף ההשקעה בתשתיות כשהפיגור שהצטבר בתחום זה הוא גדול מאד ויש לצמצם אותו. קלין מציע לממשלה לבצע תוכניות השקעה בסדר גודל של 20 מיליארד שקל בשנה במשך 5 השנים הקרובות. "ראוי היה שוועדת השרים לענייני כלכלה תידאג לקיומו של מטה מיוחד שיטפל בכל אחד מנושאים אלה (השקעה בתשתיות - נ"כ) כדי להסיר מכשולים העומדים בפני ביצוע תוכנית השקעה שאפתנית זו".
עניין נוסף שמעלה קליין זהו נושא הרפורמה במס וקיצוצים בתקציב. "עניין נוסף הנגזר מכך שעל הממשלה ללוות פחות, ולעמוד בהחלטתה לצמצם את נטל המסים, אזי היא חייבת להקטין את הוצאותיה. סדרי הגודל בהם מדובר מחייבים לגשת לצמצום בהוצאות הממשלה בגישה שונה מזו שהיתה מקובלת עד עתה, גישה שלא איפשרה שינוי של ממש בסדר העדיפויות הלאומי".
"צריך לשנות את הגישה, והסמכויות, לעניין קביעת תקציב הביטחון. תקציב זה צריך להיות מושפע, לא פחות מחלקים אחרים של תקציב המדינה, מהצורך הדחוף לצמצם את גודלה של הממשלה. משום כך, ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה צריכה ליטול חלק פעיל בדיון על גודלו והרכבו של תקציב הביטחון, כדי להבטיח עקביות בסדר העדיפויות של הממשלה".
בנושא הלחצים שמופעלים על בנק ישראל לפעול באמצעות שער הריבית כדי להחליש את השקל במטרה לעזור ליצואנים, אמר קליין: "בשעה זו אין למשק הישראלי בעיה הנובעת ממחסור במט"ח. הגירעון במאזן התשלומים אינו מאיים, החוב נטו במט"ח הוא אפסי, הרזרבות במט"ח ברמה שאינה נמוכה ממימדי הסחר, הנכסים של המשק במט"ח לטווח הקצר גבוהים מההתחייבויות לטווח הקצר. צמיחה ברת קיימא עדיף שתישען על יצוא, אבל לא בכל מחיר, ותתבסס בעיקר על ענפים בהם יש לנו יתרון יחסי מובהק, ואלה אינם רגישים מאד לתנודות מוגבלות בשער החליפין".
בנוסף, מציין קליין, אין אפשרות לקבוע, מנהלתית, מהו שער החליפין הנכון למשק בכל עת. "מה גם", הוסיף קליין, "שאין כל אפשרות מעשית לקבע אותו". לדבריו, "בתנאים של היום, כל ניסיון להתערב בשוק, כדי לכוון את שער החליפין על תוואי מסוים, נדון לכישלון".
ביחס לגובה הריבית במשק, אמר קליין: "הריבית במשק צריכה לרדת כל עוד יש הסתברות שקצב האינפלציה במשק הישראלי - לא על בסיס שנתי קלנדרי אלא בקצב של 12 חודשים קדימה עשוי להיות נמוך מהגבול התחתון של תחום יציבות המחירים, ולהיפך - כאשר יש הערכה שקצב האינפלציה העתידי עשוי לחרוג מתחום זה כלפי מעלה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה