הערכה: שעון הקיץ יתרום למשק כ- 85 מיליון שקל

הפעלת שעון הקיץ תורמת לגידול של 15% בצריכה הפרטית בהשוואה לתקופה רגילה בשנה. גידול זה בא לידי ביטוי בגידול בפדיון המגזר העסקי בחודשים אלה בכ-45 מיליון שקל. כך עולה (יום ה', 31.3.11) מבדיקה של אגף כלכלה ומיסים בלשכת המסחר.

בנוסף, השימוש בשעון קיץ תורם לעליית הפריון בעבודה ולחיסכון חלקי בעלויות החשמל בעלות כוללת של כ-40 מיליון שקל. זאת, למרות השימוש המרובה במזגנים בחודשי הקיץ.

שעון הקיץ בישראל יחל הלילה בשעה 02:00 לפנות בוקר. יש להזיז את מחוגי השעון לשעה 03:00. שעון הקיץ יסתיים, בהתאם לחוק, בד' בתשרי תשע"ב (2.10.2011) בשעה 02:00 והוא יימשך 185 ימים. אורך שעון הקיץ נקבע בהתאם להחלטת ועדת הפנים של הכנסת, לפיה הוא יחל מדי שנה ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל ויסתיים מדי שנה במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

מאגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר נמסר כי בנוסף לניתוח הכמותי של הגידול בפדיון, ההשפעה המשמעותית ביותר של שעון הקיץ הינה פסיכולוגית - יותר שעות אור לזמן איכות ולבילוי עם המשפחה, לקניות וכו'. כמו כן, יש לזכור כי שעון הקיץ מופעל בחודשי החופש הגדול - זמן בו גם כך הצריכה מוגברת.

"כל שעת אור נוספת הגדילה את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף. שעון הקיץ נתפס על-ידי מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר באמצעות הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר של קנייה בשעות אור".

מהערכות שמרניות של אגף הכלכלה ומסים בלשכת המסחר, בחודשים בהם מופעל שעון הקיץ, כל שעת אור נוספת מביאה לתוספת פדיון של כ-350 אלף שקל כתוצאה מהגדלת הצריכה הפרטית. בנוסף, שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון חלקי בעלויות, שנאמד בכ-40 מיליון שקל.

הערכות אגף הכלכלה קובעות כי הארכת שעון הקיץ והמשך הפעלתו עד תחילת נובמבר, בדומה למקובל באירופה ובארה"ב, תוסיף למשק 10 מיליון שקל נוספים.