העליון: להטיל מאסרים מצטברים במקרי אלימות קשים

בעבירות אלימות חמורות ניתן לגזור עונשי מאסר שירוצו במצטבר ולא בחפיפה, גם אם משמעות הדבר היא תקופת מאסר ממושכת מאוד. כך קובע (יום ד', 30.3.11) בית המשפט העליון.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את ערעורו של ראוסוב קונסטנטין. רעייתו של קונסטנטין, נסטיה, עזבה אותו והוא איים להרוג אותה. למחרת, בדצמבר 2008, הגיע קונסטנטין לדירתה של נסטיה, אשר הזעיקה את אנדרי מטוסוב להגן עליה. קונסטנטין, שהיה מאבטח, ירה בשניים באקדח שהחזיק ברישיון. מטוסוב נהרג ונסטיה נפצעה.

קונסטנטין נדון ל-18 שנות מאסר על ההריגה ולחמש שנות מאסר על הניסיון להרוג את אשתו, ובית המשפט המחוזי מרכז קבע שהעונשים ירוצו במצטבר, כך שבסך-הכל ירצה 23 שנות מאסר. המחוזי נימק זאת בכך שהוא יכול היה להפסיק את היריות בכל רגע, ולפיכך מדובר בשתי עבירות נפרדות.

בדחותו את הערעור, קבע רובינשטיין: "מקום שעסקינן בעבירות אלימות חמורות בכלל ובעבירת הריגה וניסיון הריגה בפרט, אין לבוא בטרוניה עם בית המשפט שכדי לבטא את ההסתייגות מן העבירות בחר שלא להשית עונשים חופפים על נאשם אשר בחר ביודעין לבצע, בנוסף לעבירה הראשונה של הריגה, עבירה קשה נוספת של ניסיון הריגה.

"...הטלת העונשים במקרה זה בגין ההריגה וניסיון ההריגה באופן חופף, עלולה הייתה לחטוא הן למטרת הגמול והן למטרת ההרתעה. ערך חיי האדם חייב ענישה נפרדת לכל אחת מן העבירות, כגמול ראוי, וזאת גם אם אין בידנו להושיע את אמו השכולה של אנדריי ואת אנה רעייתו, ולא לחלץ את נסטיה מן הטראומה.

"באשר להרתעה, הטלת העונשים באופן חופף עלולה הייתה לשדר מסר שגוי, לפיו מרגע שירה אדם באחד יש באפשרותו להמשיך ולירות באחר, מבלי שייענש על מעשהו האחרון, ולא היא; יד קלה על ההדק (או על קת הסכין) תביא לענישה מחמירה".