OECD: ישראל מגנה כהלכה על המיעוט בחברות

הארגון לשיתוף פעולה בינלאומי ולפיתוח (OECD) קורא לאפשר לרשות ניירות הערך הישראלית להתקין תקנות-משנה באופן עצמאי, מבלי הצורך לקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת. הדברים נכללים בדוח מקיף של הארגון על הממשל התאגידי בישראל, שהתפרסם החודש.

הדוח הוא חלק מתהליך הצטרפותה של ישראל ל-OECD והוא בוחן את עמידתה בכללים של הארגון. ככלל מצא הדוח, כי ישראל עומדת ברוב הכללים ורושמת התקדמות מתמדת בתחום הממשל התאגידי.

בנושא המדובר של ריכוזיות המשק וזכויות המיעוט בחברות ציבוריות אומר OECD, כי ישראל מקבלת כעובדה מבנה זה ונוקטת צעדים להגנת המיעוט, העולים בקנה אחד עם כללי הארגון. OECD מציין במיוחד את המנגנונים לאישור עסקות עם בעלי עניין ואת הרוב של הדח"צים בוועדות הביקורת, ואת השימוש הנרחב של רשות ני"ע בכלי הגילוי ותמיכתה בתביעות ייצוגיות של בעלי מניות מהציבור.

לדעת OECD, ניתן לבצע צעדים נוספים, כגון מתן אפשרות למימון תביעות נגזרות בידי רשות ני"ע, הגדלת כוחם של בעלי מניות המיעוט בחוק החברות (תיקון 16 שכבר אושר בכנסת) והקמת בית המשפט לעניינים כלכליים (שכבר החל לפעול).

בנוגע לדוחות הכספיים, משבח OECD את אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) בישראל בשנת 2008, אם כי הוא קורא לזרז את החלתה גם על הבנקים וחברות הביטוח. עוד קורא הארגון להקים גוף עצמאי שיפקח על רואי החשבון המבקרים, ולא להסתפק בביקורת העמיתים המבוצעת כיום בידי לשכת רואי חשבון.

בנושא החברות הממשלתיות, משבח OECD את הצעדים שכבר ננקטו להשבחת הממשל התאגידי בהן ואת אלו שנועדו למנוע ניצול לרעה של סמכויות בידי עובדי מדינה. לדבריו, חלק מהתהליכים אומנם נוגדים את עקרונות הארגון, "אך ניתן להצדיקם לנוכח ההיסטוריה הקרובה של התערבות שרים ונפוטיזם בכמה חברות ממשלתיות".

לדברי OECD, רק במקרים מועטים גרמה התערבות פוליטית (בעיקר בתחום המינויים) לטשטוש התחומים בין תפקידה של הממשלה כרגולטור לבין מעמדה כבעלת חברות. הוא קורא לממשלת ישראל להמשיך את הטיפול בממשל התאגידי בחברות שבבעלותה, כולל האחדת האופן בו הן פועלות, אכיפת כללי הגילוי הפיננסי וחיובן של החברות לפתח כללי אתיקה משלהן.

בנוגע לבעלי עניין (stakeholders) בחברות פרטיות אומר OECD, כי רק נותני אשראי מטופלים בצורה פרטנית בתחום הממשל התאגידי. בעלי עניין אחרים - כגון עובדים והציבור המושפע מהנעשה בחברה - מוגנים במסגרת חוקים אחרים, אך הגנה זו אינה נרחבת כמקובל בכמה מהחברות האחרות בארגון.

הארגון משבח את חוק החברות על כך שהוא מחייב גם דירקטורים בחברות פרטיות לפעול לטובת החברה, חובה הנאכפת בידי בתי המשפט. לעומת זאת, יש מקום להגביר את האוטונומיה של הדירקטורים בחברות הממשלתיות, שכן היא כבר הועמדה בספק בעבר.