ה"פוסט-דוקטורט" מונע פרופסורה מנשים

אף ש-51.4% ממקבלי תואר שלישי באוניברסיטאות בארץ הן נשים - הן מהוות רק 13.6% מכלל סגל הפרופסורים מן המניין שבהן, והכל בשל הדרישה ל"פוסט-דוקטורט" בחו"ל, המקשה על קידומן באקדמיה.

עובדה זו מתבררת ממחקר שהוצג (יום א', 27.3.11) בוועדת החינוך של הכנסת, לבקשת סגנית השר, גילה גמליאל.

לטענת 56% מהמשתתפים במחקר, אילוצים משפחתיים, כמו הריון, לידה, גידול-ילדים וחוסר תמיכה של הבעל, הם הגורמים העיקריים לכך שככל שהדירוג האקדמי של נשים גבוה יותר - כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכיר.

25% מהנשאלות הצביעו על הגמוניה גברית באקדמיה ו"העדפת הדומה" בתהליך הקבלה לסגל האקדמי. 68% מהנשאלות הסכימו עם הטענה שהדרישה הקיימת לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל תורמת להיווצרות תקרת-זכוכית, המונעת מנשים להתקדם ולהשתלב באקדמיה.

צוות לקידום

המחקר נערך בקרב 103 נשים, המועסקות כחוקרות וכמרצות בדרגות שונות באקדמיה בישראל. בתשובה לשאלה אם הן בעד או נגד הדרישה מחוקרים לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל, ענו 56% מהנשאלות בשלילה. לעומת זאת, הנימוקים בעד יציאה התבטאו בהרחבת קשרים אישיים ומקצועיים, בהרחבת אופקים ובהכרח מערכתי הנובע מהדרישות לקידום.

עוד עולה מן המחקר, כי קיימות מספר חלופות להליך הפוסט-דוקטורט בחו"ל והן: פוסט-דוקטורט בארץ, הצהרה של ראשי המוסדות להשכלה גבוהה שלא לכלול יציאה לפוסט-דוקטורט בחו"ל כקריטריון לקידום, הוספת דרישות אקדמאיות, כמו מספר וסוג-מאמרים; השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים בחו"ל ודחיית היציאה להשתלמות מעבר לים לאחר קבלת הקביעות, וכן תקצוב ממוקד, סיוע במענקי-מחקר, תמיכה כלכלית ומתן מלגות.

נציגת המועצה להשכלה גבוהה, תמר מעגן-אפרתי, אמרה בוועדה כי לאור המצב הוחלט להקים צוות שידון בקידומן של נשים באקדמיה.