העליון: הרמת מסך מחברה - רק אם השימוש היה לרעה

"על-מנת להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה - אין די בקביעה כי בעל המניות היה מעוניין ליהנות מיתרונותיה של האישיות המשפטית הנפרדת, אלא יש צורך להראות כי נעשה בה שימוש לרעה". כך קובע (23.3.11) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין.

ריבלין קיבל את ערעורו של איזיק שפירא על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לחייב אותו אישית בתשלום חובות ארנונה של שלוש חברות שבבעלותו. השופטת ציפורה ברון הרימה את מסך ההתאגדות מעל החברות, אך ריבלין הורה לבית המשפט המחוזי לבחון שוב האם יש עילה לנקוט בצעד זה.

החברות שבבעלות שפירא ניהלו חניונים בתל אביב אך נקלעו לחדלות פרעון, ולפיכך ביקשה העירייה לחייב את שפירא בתשלום חובות הארנונה. ברון נענתה לבקשה לאחר שקבעה, כי שפירא "בחר להפעיל את החניונים באמצעות חברות כדי להתחמק מנושים במקרה של כישלון עסקי".

ריבלין מותח ביקורת על קביעה זאת: "אמירה זו כשלעצמה משקפת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, העומד בבסיס הקמת החברה; הגבלת האחריות היא אחד הטעמים הלגיטימיים לניהול העסק כחברה, מלכתחילה".

ריבלין מוסיף: "ההחלטה להקים מספר חברות, כשלעצמה, אף היא אינה מספיקה כדי להצדיק הרמת מסך, אלא יש להראות כי אין להקמת החברות רציונל כלכלי לגיטימי או, למשל, כי בעלי המניות רוקנו את החברה מנכסיה במטרה להתחמק מתשלום חובות".