בג"ץ דחה (ד', 23.3.11) שלוש עתירות נגד הקמת פארק איילון בדרום תל אביב. העתירות הוגשו בשנת 2005 בידי חברת הזרע, בית הספר מקווה ישראל ואגודת כל ישראל חברים (כי"ח).
מדובר בפארק בשטח התחום מצפון על-ידי שכונות דרום תל אביב והספארי, מדרום על-ידי אזור וחולון, במזרח על-ידי כביש מס' 4, ובמערב על-ידי שכונת קריית שלום בתל אביב. שטחה הכולל של התוכנית הוא 8,000 דונם. בשטח נכללים פארק דרום שבתל אביב, אדמות חקלאיות השייכות למקווה ישראל, מזבלת חירייה ושטחים חקלאיים שונים. מדובר בשטח ירוק המיועד לבילוי, טיול ועיסוקי פנאי.
חברת הזרע, שחלק מאדמותיה מצויות בשטח הפארק המיועד, טענה בעיקר לליקויים בהליך האישור של התוכנית בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (הולנת"ע). לדבריה, הוועדה כלל לא הוסמכה לדון בהתנגדויות, והעובדה שהסכמה זו ניתנה לה בדיעבד - פוסלת את האישור כולו.
עוד טענה הזרע, כי התוכנית אינה ישימה מבחינה כלכלית ולפיכך תגרום נזק עצום לאזור כולו ולתושביו. טענות דומות העלתה כי"ח. מקווה ישראל טען, כי התוכנית נוגדת את החוק לפיו פועל בית הספר, והקובע הליך מיוחד לשינוי הייעוד של קרקעותיו.
השופטת אילה פרוקצ'יה דחתה את כל הטענות. ראשית קבעה, כי אי-הסמכת הולתנ"ע היה פגם טכני שנפל בשוגג, וההסכמה בדיעבד ריפאה פגם זה. שנית קבעה, כי ההחלטה לממן את הפארק שלא באמצעות הקצאת חלק מהשטח לבנייה (כפי שטענה הזרע שהיה מקום לעשות), היא החלטה מקצועית סבירה שהתקבלה בידי הגוף המופקד על החלטות אלו. כך נקבע גם לגבי יתר הטענות כנגד פרטי התוכנית.
לגבי טענתו של מקווה ישראל קבעה פרוקצ'יה, כי החוק מגביל רק שינוי ייעוד לבנייה, שכן מטרתו הייתה לשמור על אופיו החקלאי של בית הספר. "הוראות תוכנית פארק איילון לא רק שאינן סותרות את הגיונן של הוראות חוק מקווה ישראל, אלא הן מקדמות אותן", אומרת פרוקצ'יה.
השופט סלים ג'ובראן הוסיף עמדה עקרונית: "נודעת חשיבות מרובה לשמירה על השטחים הפתוחים ופיתוח ריאות ירוקות בשטחים צפופי אוכלוסין, כמו הפארק אשר נמצא במרכזה של עתירה זו, בדומה לפארקים המטרופולינים הקיימים ברחבי העולם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה