דוד בבאי, שהיה מבעליה של חברת השמירה "אמינות", טוען שהשופטת ורדה אלשיך טיפלה בצורה רשלנית בפירוק החברה ובמכירתה וגרמה לו נזק של 18 מיליון שקל. משיקולי אגרה, העמיד בבאי את תביעתו נגד המדינה (ולא נגד אלשיך אישית) על 10 מיליון שקל.
את התביעה בשמו של בבאי הגיש, לביהמ"ש המחוזי בחיפה, עו"ד ברק רון ממשרדו של יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין. אלשיך, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב ושופטת הפירוקים המובילה בישראל, היא גם יו"ר הנציגות הארצית של השופטים.
בבאי הגיש את התביעה גם נגד רו"ח צבי פרלמוטר, שהיה המנהל המיוחד של קבוצת אמינות, ונגד מפרקיה - עוה"ד שאול קוטלר וארז חבר. לדבריו, פרלמוטר התרשל בכך שלא מנע את כניסת אמינות לפירוק ולא פעל לשיקומה.
לטענת בבאי, לפיה איש מבין המעורבים בסכסוך בינו לבין אחיו אבי, שהיה שותפו לבעלות ולניהול, לא השכיל להבין שהסכסוך נובע ממצוקה נפשית קשה אליה נקלע דוד, בשל פטירת בנו ואשתו ובשל מחלת הסרטן בה לקה.
לדבריו, אלשיך התקשתה להבין שמדובר בחברה סולבנטית שיש להביא לפתרון הסכסוך בין בעליה, והיא הרבתה לעקוץ את פרלמוטר - למרות שהיא עצמה מינתה אותו - במקום להיענות לבקשותיו ולסייע לו. בשל כך, "נאלצה" אלשיך (המרכאות במקור) למנות לחברה מפרקים.
בבאי טוען, כי בעצם מינויים של קוטלר וחבר - עורכי הדין המתמחים בפירוק חברות ומכירתן, כאשר שכר טירחתם נגזר מהתמורה שהשיגו - חרצה אלשיך את גורל החברה. לדבריו,
גם קוטלר וחבר לא הבינו שמדובר בחברה סולבנטית אלא מיהרו למכור אותה לחברת השמירה תמורת 9.4 מיליון שקל, כאשר בקיזוז יתרות זכות (שגם אותן רכשה השמירה) מדובר ב-3.8 מיליון שקל בלבד.
בבאי מצטט הערכת שווי של אילן קלמנוביץ, ולפיה שוויה של אמינות בזמן מכירתה עמד על 27.6 מיליון שקל. לדבריו, מחזור הקבוצה היה 30 מיליון שקל והיא הייתה "מאוזנת פחות או יותר" גם בזמן מכירתה. לפיכך, הוא טוען לנזק של 18 מיליון שקל, כאשר כאמור משיקולי אגרה הוא תובע 10 מיליון שקל.
טרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה