בג"ץ דחה עתירה להשעות את הרב אליהו

בג"ץ דחה על הסף (16.3.11) את העתירה שביקשה להורות להעמיד לדין משמעתי את רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, ולהשעותו לאלתר מתפקידו, בעקבות התבטאויותיו נגד ערבים. השופט ניל הנדל קבע, כי העתירה מוקדמת משום שהנושא נמצא בבדיקת פרקליטות המדינה.

התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית, השומר הצעיר ואחרים ביקשו לנקוט צעדים אלו בטענה שהתבטאויותיו של הרב אליהו הן הסתה גזענית. עוד טענו, כי בעבר הושעו הליכים פליליים נגד הרב אליהו בשל התבטאויות דומות, אך הובהר שהם עשויים להתחדש אם ההתבטאויות יישנו.

המדינה הגיבה באומרה שהעתירה מוקדמת מדי, שכן הפרקליטות בוחנת לא רק את דבריו של הרב אליהו, אלא מגבשת מדיניות כוללת כלפי התבטאויות של רבנים בנושאים דומים. לדברי המדינה, יש להשלים תחילה את הבדיקה במישור הפלילי ורק לאחר מכן לפנות למישור המשמעתי.

הרב אליהו עצמו טען, כי השיב לשאלות הלכתיות, וכי חובתו לעשות זאת נכללת במסגרת חופש הביטוי. עוד טען, כי יש לפעול למיתון האווירה הציבורית, והעמדתו לדין תגרום לתוצאה הפוכה.

הנדל קבע, כאמור, כי העתירה מוקדמת וכי יש לאפשר לפרקליטות להשלים את מלאכתה - ורק אז יוכל בג"ץ לבדוק את סבירותה. הנדל מוסיף ביקורת עקרונית על ריבוי העתירות מסוג זה:

"הנה לנו דוגמה נוספת של הגשת עתירה מוקדמת מדי שבסופו של דבר עשויה להתייתר. 'תיק' זוכה להתעניינות ציבורית ותקשורתית ומוגשת עתירה תוך זמן קצר ביותר, להורות לתביעה לתת 'החלטה עכשיו', אם להעמיד לדין אם לאו. זאת ללא קשר למהות העניין.

"רשות התביעה, על העומס המוטל עליה, חייבת לשקול את עניין העמדתו לדין של כל אדם בזהירות ובאחריות. מלאכה זו דורשת זמן. התוצאה של הגשת עתירה מוקדמת היא שבית המשפט העליון מורה על דחיית העתירה על הסף כאילו הביע עמדה לגופו של עניין - ולא היא לכאן או לכאן".