הוקל עונשו של שותף לתרמית במכירת רכבי מדינה

בית המשפט העליון הקל (8.3.11) בעונשו של אבי יחזקאל, שהורשע בתרמית ברכישת כלי רכב משומשים ממינהל הרכב הממשלתי. על יחזקאל נגזרו שמונה חודשי מאסר בפועל, במקום 15 חודשים שגזר המחוזי, וזאת בעיקר בשל השיהוי הניכר בהגשת כתב האישום נגדו.

יחזקאל נטל חלק בתרמית שבמרכזה עמד מי שהיה ראש מינהל הרכב הממשלתי, עמי מזרחי. הלה זייף את שנות הייצור של 14 כלי רכב שמכרה המדינה, כך שהיו כביכול צעירים יותר ולפיכך זולים יותר. יחזקאל, שידע על התרמית, רכש את אותם כלי רכב מתחת למחירם האמיתי, מכר במחיר גבוה יותר והתחלק עם מזרחי בהפרש.

יחזקאל, שהיה חבר המועצה האזורית לכיש ומיועציו של אריאל שרון, הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד ציבור וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 108,000 שקל וקבע שיש במעשיו קלון.

במהלך הדיון בערעור בבית המשפט העליון, הסכים יחזקאל למחוק את הערעור על הרשעתו ואילו המדינה הסכימה להקלת-מה בעונשו. השופט סלים ג'ובראן אומר בפסק הדין, כי זהו אחד המקרים הנדירים בהם על ערכאת הערעור להתערב בעונש. הוא מנמק:

"אל מול שחיתות חמורה ביותר ושליחת יד בכספי הציבור, מעשים המכרסמים ביסודות חברתנו הדמוקרטית ובאמון הציבור בשלטון, יש לנקוט, ככלל, בענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח. מצווים אנו ליתן ידנו למלחמה העיקשת בתופעת השחיתות הציבורית שפשטה בארצנו, ויידע כל מי שנוטל לעצמו את החרות לגנוב מהקופה הציבורית, כי הוא עלול לשלם על כך בחרותו שלו. עובדי הציבור וכל מי שבא עימם במגע מצווים לפעול בניקיון כפיים כאשר לנגד עיניהם ניצב עניינו של הציבור בלבד.

"המערער, שהיה פעיל ציבורית וידע בדיוק את תפקידו ואחריותו של מנהל יחידת הרכב, היה מחויב להתריע ולמנוע את הנזק לקופה הציבורית, אולם הוא עשה בדיוק את ההפך ושיתף פעולה עם שחיתות והשחתה, ובמעשיו תרם לפגיעה עמוקה באמון הציבור ברשויות השלטון, וזאת תוך העשרת כיסו הפרטי על חשבון הכיס הציבורי".

ואולם, מול חומרת מעשיו של יחזקאל, עומדים שיקולים רבים לקולא ובראשם השיהוי בן חמש השנים בין סיום החקירה בעניינו לבין הגשת כתב האישום נגדו. ג'ובראן ממשיך:

"עצם ההחלטה האם להעמיד אדם לדין, ולשנות את מעמדו מחשוד לנאשם, הינה החלטה כבדת משקל והרת גורל עבור הפרט. לאור הפגיעות האפשריות המגולמות בה מובן הוא שהחלטה שכזו, ככלל יש לקבל תוך זמן סביר מסיום הליכי החקירה והבדיקה, אלא אם קיימת הצדקה עניינית לעיכוב בקבלתה. עיכוב ושיהוי בקבלת החלטה שכזו עלולה לפגוע בצורה בלתי מידתית בחשוד, אך חשוב להדגיש כי לא כל התארכות של ההליכים משמעה כי נגרם לנאשם עינוי דין".

במקרה הנדון, הוא אומר, מדובר בשיהוי מצד המדינה שלא ניתן לו כל הסבר מניח את הדעת, ולכן יש לתת לכך ביטוי בעונשו של יחזקאל ולהפחית את המאסר בפועל. יתר רכיבי העונש נותרו על-כנם.