העליון לבנקים: הקפידו על זיהוי ערבים להלוואות

ראוי שהבנקים ינקטו בצעדים כדי לזהות בוודאות את זהותו של מי שחותם על כתב ערבות להלוואה. כך אומרת (ג', 15.3.11) שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של בנק לאומי, על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב את עזבונו של יורם הורוביץ בתשלום ערבות לחובותיה של חברת מעיינות הגליל המערבי סחר, שהוא היה בעליה.

שתי הערכאות קבעו, כי קיים ספק של ממש האם הורוביץ אכן חתם על כתב הערבות שהציג הבנק. בין היתר צויינה טעות בכתובתו של הורוביץ, העובדה שבחתימה שבמחלוקת קודם שם המשפחה לשם הפרטי - במהופך מחתימות אחרות, ובשוני ניכר לעין בין חתימה זו לחתימות אחרות.

בשולי פסק הדין, מוסיפה ארבל התייחסות עקרונית: "מקרה זה ממחיש את הקושי העומד לעיתים בפני גוף גדול כמו בנק להוכיח, בהתדיינות המתנהלת לאחר שנים רבות, את אמיתות חתימתו של לקוח. דומה כי בענייננו עשה הבנק כל שניתן כדי להרים את הנטל על כתפו, אך המשימה לא צלחה בידיו. לעניין זה יש להוסיף את האינטרס הציבורי והכלכלי בצמצום 'אפשרויות המילוט' מפני קיום התחייבויות כלכליות שנוטל אדם על עצמו.

"כדי למנוע הישנות מקרים נוספים, טוב יעשו איפוא הבנקים אם יתנו דעתם לסוגיה של אימות זיהוי הערב במעמד החתימה על כתב הערבות באופן שייתר את הספקות הראייתים שיכולים להיווצר בהמשך. דומה שפתרונות מניחים את הדעת יכולים להימצא על-ידי קביעת נהלים פשוטים יחסית, אשר אינם דורשים עלויות משמעותיות או סרבול של ההליכים.

"כך, ניתן לדרוש צירוף תצלום של תעודת זהות של הערב לתיק הערבות שבידי הבנק במעמד החתימה על כתב הערבות, או אישור של הפקיד על גבי טופס הערבות כי זיהה את הערב על-פי תעודה מזהה, וכיוצא באלה פתרונות כפי שהבנק ימצא לנכון".