ביהמ"ש: גרימת התקף לב בעת תקיפה מהווה הריגה

שופט בית המשפט המחוזי באר שבע, יורם צלקובניק, הרשיע (ג', 15.3.11) את אלכסיי שולמן בהריגתו של פיוטר גויכמן. צלקובניק קבע, כי שולמן היכה קשות את גויכמן, שהיה חולה לב, ובכך גרם לו להתקף לב שהביא למותו.

האירוע התרחש ביוני 2006 בדירתו של גויכמן בערד. שולמן הודה שהיה בדירה, אך טען שגויכמן הותקף בידי אדם שלישי שאותו לא זיהה. צלקובניק קבע, כי מדובר בגירסה שקרית, שאין לה כל ביסוס בראיות, ובמיוחד לנוכח העובדה שבדירה נמצאו רק הדנ"א של גויכמן ושולמן.

בנוגע לקשר שבין התקיפה לבין מותו של גויכמן, קבע צלקובניק: "המנוח מצא מותו עקב מעשיו האלימים של הנאשם והחבלות הקשות שגרם למנוח, שיצרו מצב של דחק נפשי אצל המנוח, והביאו למותו עקב כשל לב, על-רקע מחלת הלב ממנה סבל המנוח".

גויכמן בן ה-65 סבל ממחלת לב קשה, ובניתוח שלאחר המוות נקבע שסיבת המוות הייתה כשל בליבו. בית המשפט דחה את טענת ההגנה, לפיה ייתכן שהמוות נגרם בשל מחלת ריאות, שגם ממנה סבל גויכמן, וזאת בהתבסס על ממצאי הפתולוג ומצבו הכללי של גויכמן ערב מותו.

צלקובניק מסכם כך את הקשר הסיבתי בין התקיפה לבין המוות: "קיומה של מחלת הלב הקשה וטרשת העורקים המשמעותית, שהייתה עלולה לגרום בכל עת למוות, גם בנסיבות טבעיות; קרות המוות במהלך אירוע אלים, רווי התרגשות; קביעת המומחים כי יש קשר בין אירוע זה לקרות המוות; ההסכמה כי אירועים מעין אלה עלולים ברובם של המקרים, לגרום למוות, בתהליך של הלם אמוציונאלי, למי שהינו חולה במחלה איסכמית בה לקה הנאשם; ההסכמה כי תהליכי סטרס ואוטם לב, לא יותירו סימנים מורפולוגיים בחלוף זמן קצר מהאירוע - מובילות למסקנה כי המוות נגרם בשל מחלת לב על-רקע סטרס רגשי, שנגרם באירוע שקדם לפטירה".

הוא מסביר, כי התקיפה הפתיעה את גויכמן, אשר סמך על שולמן והכניסו לביתו. הוא החזיק על גופו סכומי כסף גדולים, שמן הסתם חשש להם. לכך יש להוסיף את האופי הברוטאלי של התקיפה שגרמה לחבלות קשות בכל חלקי גופו.

צלקובניק מסכם: "הנאשם לא היה מודע למחלת הלב של המנוח, שהביאה ישירות למותו. עם זאת, היה הנאשם מודע לגילו המתקדם של המנוח, והאפשרות כי המנוח עלול לקפד חייו עקב מחלה המקננת בו, בעקבות החבלות הקשות שנגרמו לו על-ידי הנאשם, לא הייתה מחוץ לגדר הציפיות הסבירה, באין ראיה אחרת לסתור הנחה מסתברת זאת".