נדחתה תביעת ילדה שנולדה בלא ארבע אצבעות

בית המשפט העליון דחה היום (ה', 10.3.11) את ערעורם של הילה היימברג והוריה סולי ויעקב, בעקבות לידתה בלא ארבע אצבעות בכף ידה השמאלית. התביעה המקורית נגד בית החולים הדסה ופרופ' שמחה יגל נדחתה בידי בית המשפט המחוזי, וכיום כאמור נדחה הערעור על פסק דין זה.

סולי הייתה נתונה במעקב של בית החולים הדסה במהלך הריונה, וביצעה אצל יגל סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי. ב-1997 ילדה תאומים - בן בריא ואת הבת הסובלת מהמום בכף ידה. היא טענה להתרשלות של בית החולים ושל יגל בביצוע הבדיקות.

שופטת בית המשפט המחוזי, גילה כנפי-שטייניץ, דחתה את התביעה לאחר שאימצה את חוות דעתו של המומחה שמינתה, פרופ' זאב וינר. הוא קבע, כי לא קיימת חובה לבצע סקירת מערכות של אצבעות העובר, אלא רק בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה הנדון.

עוד קבעה כנפי-שטייניץ, כי אין יסוד לטענת התובעים בדבר ציפייתם לבדיקה נרחבת יותר כאשר ביצעו אותה באופן פרטי. לדבריה, קבלת עמדתם טומנת בחובה סכנה ליצירת סטנדרטים כפולים לרפואה פרטית ולרפואה ציבורית, שאין להשלים עימה.

השופט ניל הנדל פתח וציין, כי ממצאיה העובדתיים של כנפי-שטייניץ מקובלים עליו. לכן, מיקד את הדיון במסגרת המשפטית הנורמטיבית של חובת הזהירות הרפואית והגילוי למטופל.

הנדל ציטט את דוח הסקירה שקיבלה סולי, בו נאמר במפורש: "יש איברים או מערכות שאינם נסרקים כלל בסריקת הריון שגרתית, כגון: פני העובר, אבחון תפקודי/מבני של לב העובר, וספירת כל האצבעות - אלא אם צוין במפורש אחרת".

ההורים טענו, כי נוסח זה אינו חל על סקירת מערכות מורחבת המתבצעת במסגרת פרטית, אך הנדל דחה את גישתם. לדבריו, לא קיימת "סקירת מערכות מורחבת שגרתית" והרופא הסביר יכול לבחור באלו איברים להתמקד. יגל הסביר בעדותו, כי אינו סופר אצבעות בשל מורכבותו של איבר זה, ולא הייתה לו כל סיבה לחרוג ממנהגו.

הנדל מוסיף: "דוח הבדיקה מציין מפורשות מה הבדיקה אינה כוללת. נוסחו אינו נועד להצביע על ה'פערים' וההבדלים בין הבדיקה המורחבת המבוצעת על-ידי המשיב במסגרת הרפואה הפרטית לבין בדיקות אחרות במסגרות הרפואה הפרטית והציבורית. אין הוא בגדר 'פרסומת', המשכנעת את ציבור המטופלים לעבור דווקא את הבדיקה המורחבת אצל המשיב ולא לעבור סקירה 'שגרתית' במסגרת רפואית אחרת".

זאת ועוד: מעדותה של סולי עצמה מסיק הנדל, כי היא לא ציפתה שמספר האצבעות ייבדק. "לו הייתה האם מניחה תשתית המלמדת על קיומה של ציפייה שמספר האצבעות ייבדק, כי אז היה מקום לשקול ביתר אהדה טענות נגד המשיב בדבר התרשלותו בביצוע הבדיקה ובהסברה. ברם, טענה כגון דא כלל לא הועלתה".

הנדל דוחה את טענת ההתרשלות באומרו, כי הן וינר והן המומחים מטעם הצדדים לא טענו שהייתה קיימת בשנת 1997 - או אפילו שקיימת כיום - חובה לספור את האצבעות בסקירת מערכות. בהיעדר חובה כזאת, הוא קובע, אין מקום לטעון להתרשלות.

לבסוף דן הנדל בשאלה, האם היה על יגל ליידע את ההורים מראש בכך שהאצבעות לא ייספרו. הוא משיב בשלילה: "כפי שציין בית המשפט המחוזי, 'קיימים מאות נתונים הניתנים לסקירה בעובר'. יתרה מכך, לא הוכח כי יש בנמצא רופא המבצע סקירה של כל איברי העובר הניתנים לסקירה על-פי הספרות הרפואית. אשר על כן, מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא כי אין לחייב את המשיב להודיע לנבדקת על מלוא הסיכונים הקיימים עבור העובר ואף לא ניתן לעשות כן".