הוציא דיבה במכתב שחולק בתיבות הדואר - והורשע בלשון הרע

בית משפט השלום בירושלים הרשיע (יום א', 29.6.03) את מרדכי א. שוורץ, תושב ירושלים, בעבירה של הוצאת לשון הרע, זאת במסגרת הליך של קובלנה פלילית פרטית, שהגיש עו"ד ישראל אזר.

סגן-נשיא בית המשפט, חיים לחוביצקי, קבע כי בביטויים שיוחסו לקובל - "מסית אתכם בכזבים", "איש חסר לב המנצלם בציניות ככלי משחק בנסיונו להשתלט על רכוש לא לו" - יש משום השפלת הקובל, ביזויו ועשייתו מטרה לשנאה ולבוז.

בפני השופט הובאה קובלנה פרטית של עו"ד ישראל אזר, בה נטען כי בסוף שנת 98', שלשל מרדכי שוורץ לתיבות המכתבים של שבעה משכניו של הקובל, בבית בו הוא מתגורר, עותקים של מכתב בחתימת ידו.

המכתב מכיל דברים שיש בהם להשפילו בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו על מעשיו או התנהגותו או תכונותיו ושיש בהם כדי לפגוע במקצועו ובמשלח ידו כעו"ד.

הנאשם טען, באמצעות עו"ד נפתלי ורצברגר, כי אמנם נסיבות האירוע נכונות, אולם אין בדברים שנכתבו במכתב משום לשון הרע, ולחילופין, עומדות לו הגנות החוק - אמת דיברתי ותום לב.

השופטת לחוביצקי קבע, כי במכתב נכללו ביטויים שהם בגדר לשון הרע: "מסית אתכם בכזבים"; "איש חסר לב המנצלם בציניות ככלי משחק בנסיונו להשתלט על רכוש לא לו"; ביטויים אלה, יש בהם כדי להשפיל את הקובל, לבזותו ולעשותו מטרה לשנאה ולבוז.

עוד נקבע, כי הביטויים "אין הוא פועל לטובתכם מתוך מילוי חובת הנאמנות שלו כלפיכם"; "שאותה מינה על דעת עצמו לראש ועדת הבית"; "מציג בפניכם מצג שווא כאילו יש לכם סיכוי לזכות ברכוש רב"; "נפלו קרבן לעצות אחיתופל"; "ואולי גם כדי להרוויח שכר טרחה "מהצד"" - יש בהם כדי לפגוע במקצועו ובמשלח ידו של הקובל כעו"ד.

מאחר והמכתב הופץ ליותר משני אנשים, הריהו עומד בתנאי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, ומהווה לשון הרע, עבירה שקבוע בגינה עונש של שנת מאסר אחת.

לאחר שבחן מבחינה עובדתית את הרקע למכתב ואת הנאמר בו, קבע השופט כי לא עומדת לנאשם הגנת "אמת דיברתי". מאחר והחוק קובע שאם דבר הפרסום לא היה בו אמת, חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב, הרי שגם הגנת תום הלב, לה טען הנאשם, נשללת.

כדי להרשיע בעבירת לשון הרע, נדרשת "כוונה לפגוע" בפרסום. מאחר והכלל הוא כי "אדם צופה ומתכוון לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו", קבע השופט כי הנאשם היה ער לטיב המעשה ולאפשרות גרימת התוצאה של פגיעה בשמו הטוב של הקובל כאדם, וביושרו המקצועי כעו"ד, דבר הנלמד מנסיבות המכתב ואף מהדברים הכלולים בו, שאינם בגדר לשון הרע.

נסיבות נוספות הוכיחו שכוונת הנאשם היתה לפגוע בקובל כאדם וכעו"ד, ולפיכך הוכחה כוונתו מעבר לספק ספיר. לפיכך, הרשיע השופט את שוורץ בעבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.

ק"פ 1016/98 עו"ד ישראל אזר נ' מרדכי א. שוורץ