עורך היומון הסעודי 'אל-ווטן' פוטר בשל פרסום מאמר ביקורת על אב רוחני בסעודיה

עורך היומון הסעודי "אל-ווטן", ג'מאל ח'אשוקגי, פוטר בהוראת משרד ההסברה הסעודי, מבלי שתפורסם הסיבה הרשמית לכך. הפיטורים התבצעו כשבועיים לאחר ליל הפיגועים בריאד, שבסעודיה (27.5.03)- כך מפרסם מכון ממר"י.

"אל-ווטן" הוא יומון שנוסד בשנת 2000 בעיר אבהא, באזור עסיר שבדרום סעודיה, אזור המהווה בסיס תמיכה מרכזי של הטרור הפונדמנטליסטי הסעודי. את אבן היסוד למבנה העיתון הניח יורש העצר הסעודי, הנסיך עבדאללה, ובראש מועצת המנהלים עומד הנסיך בנדר בן ח'אלד אל-פיצל. למרות זאת, נקט העיתון קו עצמאי והציג עמדה ליברלית, במושגים סעודים. עמוד המאמרים של העיתון התאפיין בפלורליזם והתפרסמו בו מאמרים המבטאים מגוון של דעות.

ג'מאל ח'אשוקגי מונה לעורך העיתון רק שבועות ספורים לפני פיטוריו ולפני כן שימש כעורך השבועון הסעודי בשפה האנגלית, Arab News. למרות ששימש כעורך רק תקופה קצרה, הוא הספיק לעורר את זעמם של גורמים פונדמנטליסטים, הן בממסד והן באופוזיציה הסעודית, בשל סדרת כתבות בגנות משטרת הדת הסעודית.

בעקבות מאמרים אלה, התפרסמו כתבות נאצה נגד "אל-ווטן" ובזכות משטרת הדת הסעודית, על אף היותה גוף ממשלתי, ברבים מאתרי האינטרנט של האסלאמיסטים תומכי בן-לאדן ומתנגדי המשטר הסעודי. באתרים אלה, הוצג לוגו מעוות של העיתון ובו מופיע השם "אל-ות'ן", כלומר "האליל הפגאני".

בנוסף, עסק "אל-ווטן" גם בסוגיית חלוקת תעודת זהות לנשים ונהיגת מכוניות על-ידי נשים. העיסוק בנושאים אלה הכעיס רבים וגרם לתחלופה תכופה של עורכים ראשיים בעיתון. למרות שהעיתון קיים רק שנתיים, היה ח'אשוקגי העורך הראשי השלישי שלו, ומחליפו, טארק אבראהים, הוא הרביעי בסדרה.

לאחרונה נודע, כי הדבר אשר הביא לפיטוריו של ח'אשוקגי היה מאמר פרשנות שהתפרסם ב"אל-ווטן", ב-22.5.03, בנושא פיגועי ריאד ובו נמתחה ביקורת על אבן-תימיה, האב הרוחני של התנועה הוהאבית, שהיא אסכולת הדת הרשמית של הממלכה הסעודית.

להלן קטעים מן המאמר שמחברו הוא ח'אלד אל-ע'נאמי, וכותרתו "האדם והמולדת חשובים מאבן-תימיה":

"למותר לציין שהבנת האופן בו חושבים אותם רוצחים שופכי דמים, שביצעו את הפשע המקולל של ה-12 במאי, היא הדרך המהירה ביותר להבקיע את דרך פעולתם ולעוקרה מן השורש, או לכל הפחות, לצמצמה. בשום אופן לא יהיה די אם נשתמש עמם בסגנון הדמגוגי ובהטפה השטחית הרגילה...", נכתב.

אבן-תימיה, הוגה הדעות של חסידי הג'יהאד, אמר שאם השליט אינו מקיים את מצוות קידום עשיית הטוב ומניעת החטא, מוטלת חובה זו על חכמי הדת.

במאמר שהתפרסם בעיתון נכתב: הדברים האלה [של אבן-תימיה] הם בעיה אמיתית. עלינו לוותר על דברי החנופה ולקבוע: הדברים האלה מהווים טעות ואסון אמיתי המוביל לאנרכיה, לאיום על האחדות הלאומית ולחזרת הג'אהליה, משום שכל מי שמחשיב את עצמו לחכם דת, ינסה להסיר את כל מה שהוא חושב לחטא.

מי שחושב שהמוסיקה אסורה, יפוצץ את החנויות שמוכרות קלטות; מי שחושב שעישון נרגילה אסור, יפוצץ את החנויות שמציעות אותה, וכולי. אין זו הגזמה; איננו רחוקים מהיום בו תפתח אש על צלחות הלווין.

בתשובה לשאלה כיצד הותר דמם של מי שאינם מוסלמים, נכתב במאמר: "משום שהם אינם מייחסים שום ערך לחיי האדם, אם אין הוא מוסלמי, ומשום שהם מתעלמים מדברי אללה 'אין כפייה בדת'. סיבה נוספת היא, שהם סבורים שהימצאותם של מי שאינם מוסלמים בחצי האי ערב היא סיבה מספקת להרוג אותם.

"נשמט מזיכרונם שהיהודים היו מצויים בחצי האי ערב במהלך חייו של הנביא וגם לאחר מותו. ההוכחה לכך היא, שהמגן שלו היה ממושכן בידי יהודי אשר ממנו הוא קנה אוכל. הם התעלמו מדברי ג'אבר בן עבדאללה...: 'לא יתקרב [אדם] אל מסגד אל-חראם אלא אם היה עבד או מבני החסות [הכוונה ליהודים ולנוצרים]'. בחנו את המסורת הזו ותגלו, שהיא התירה למי שהיה בינו לבינינו הסכם חסות להיכנס אפילו למסגד אל-חראם".

"דמם של המוסלמים והילדים הוצר על סמך פסק הלכה של אבן-תימיה בספרו 'הג'יהאד'", נאמר במאמר באל-ווטן. עוד נכתב: "פסק ההלכה קובע, שאם הכופרים תפסו מחסה מאחורי מוסלמים, כלומר, אם אותם מוסלמים הפכו למגן על הכופרים, מותר להרוג את המוסלמים כדי להגיע לכופרים. אבן-תימיה לא הסתמך בפסק ההלכה הזה על טקסט אמיתי, מדברי אללה או מדברי נביאו. אני לא חושב שפסק ההלכה הזה מוביל למימוש כוונותיה הנעלות של ההלכה האסלאמית; אדרבה, זהו פסק הלכה שגוי הסותר את דרכו של הנביא מחמד, שהוכח שהוא המליץ ללוחמי הג'יהאד: 'אל תהרגו אשה, ילד, או זקן בא בימים".

הבה נאמר זאת בכנות: הבעיה שלנו היום היא עם אבן-תימיה עצמו.