חוק הטיס אושר לקריאה שנייה ושלישית

חוק הטיס החדש יוצא לדרך, לאחר שאתמול (יום ב', 7.3.11) אושר בוועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. מהלך אישור החוק התאפשר לאחר שבפתח הדיון הודיע ראש הוועדה, ח"כ יצחק וקנין, כי לאחר התייעצויות רבות החליט לפצל את נושא החיסיון שיינתן לחקירות הפנימיות (שנעשות בגופים השונים בענף התעופה) מהחוק. לדבריו, הנושא יובא כהצעת חוק נפרדת, לאחר שיגובש כראוי.

אישור חוק הטיס החדש מהווה צעד משמעותי במאמץ להחזיר את הדירוג התעופתי של ישראל לקטגוריה 1 על-ידי ה-FAA (מנהל התעופה הפדרלי האמריקני).

"עשינו בוועדת הכלכלה דבר שלא נעשה במדינה מזה 15 שנה מאז הוגשה הצעת החוק הקודמת, וחוקקנו חוק שלא תוקן מזה 84 שנה (חוק הטיס הנוכחי של ישראל הוא משנת 1927)", אמר ח"כ וקנין.

הוועדה קיימה 35 ישיבות שעסקו בהצעת החוק והשקיעה בהן קרוב ל-100 שעות. במקביל הקדישו הגורמים השונים הנוגעים לחוק, בהם ח"כ וקנין ואנשי רשות התעופה האזרחית (רת"א), זמן רב לדיונים בחוק בנוסף לזמן שהקדישה לכך הוועדה. כמו-כן, גורמים בוועדה וברשות התעופה האזרחית (רת"א) העריכו כי בהצעת החוק נעשו למעלה מ-200 שינויים ותיקונים שנחיצותם הובהרה במהלך הדיונים בוועדה.

לראשונה הוכפף חיל האוויר לחוק הטיס

הצעת החוק שאישרה הוועדה כללה כ-140 עמודים, בהם כ-180 סעיפים להם נדרשה הוועדה לתת את דעתה. במסגרת אישור הצעת החוק הועברו לחברי הכנסת ולגופים הנוגעים בדבר עשרות הצעות לתיקוני נוסח ההצעה, שהתפרסו על פני מאות עמודים.

החוק מסדיר לראשונה בתולדות המדינה את יחסי הגומלין בין התעופה האזרחית לצבאית, וקובע כי "הפעלת כלי טיס צבאי אגב שימוש בתשתיות אזרחיות תיעשה בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית ובכפוף לצרכים המבצעיים והבטיחותיים". המשמעות היא כי לראשונה הוכפף חיל האוויר לחוק הטיס, למעט המקרים הנדרשים לאפשר לחיל לעמוד ביעד שלו.

כמו-כן, החוק כולל שינוי משמעותי ביחס לחקירה הבטיחותית. מעבר לכך שכל ההסדרים הקיימים כיום בנושא הוסדרו בחוק, חומר החקירה שיימסר לחוקר הראשי יזכה לחיסיון מוחלט וכן הוא לא יהיה קביל כראיה בבית משפט. מדובר באחד המקרים הבודדים בחקיקה הישראלית שבו ניתן חיסיון מוחלט, כזה שלא ניתן להסרה. בנוסף נקבע סעיף מפורש ומפורט הקובע הגבלות על הגישה לנחקר מיד לאחר שהתרחש אירוע בטיחותי, ומעניק עדיפות לחוקר הראשי.

שינוי מרכזי נוסף, לעומת המצב המשפטי הקיים כיום, כולל בין היתר הענקת סמכויות אכיפה מנהליות למנהל רת"א. המנהל יהיה מוסמך להטיל עיצומים כספיים על מפרי החוק והתקנות שיותקנו בעקבותיו וכן בשל הפרת הוראות חוק רישוי שירותי תעופה (החוק המסדיר את הפן המסחרי של הרגולציה על חברות התעופה, להבדיל מהפן הבטיחותי שיהיה מוסדר בחוק הטיס).

שינוי משמעותי נוסף בחוק מעניק למנהל רת"א סמכות לקבוע הוראות שעה דחופות שנועדו לתת מענה מיידי ומהיר לבעיות בטיחות (אמצעי בטיחות לגבי הפעלת כלי טיס, תשתיות תעופה וכו'). מעמדן של הוראות אלה הוא מעמד של חקיקת משנה, כלומר לא מדובר על הוראות פרטניות (לגבי כלי טיס מסוים) אלא על הוראות כלליות, שיעמדו בתוקף לתקופה מוגבלת, ככל שיהיה בכך צורך.

להצעת החוק קדם דוח הביניים של ועדת לפידות ובו ביקורת קשה על מצב בטיחות התעופה בישראל, שהוגש באוגוסט 2007 לשר התחבורה דאז שאול מופז. הדוח הסופי של הוועדה הוגש לשר בדצמבר 2007 והתריע מפני שורה של ליקויים בבטיחות התעופה. כשנה לאחר מכן, ב-19 בדצמבר 2008, הוריד ה-FAA את דירוג בטיחות התעופה של ישראל מדרגה 1 לדרגה 2.

ב-8 בפברואר 2010 אושרה ההצעה בקריאה ראשונה והונחה על שולחן הוועדה, לאחר שבנובמבר 2007 פרסם משרד התחבורה תזכיר הצעת חוק, שהתבסס על הצעת חוק קודמת שהוכנה 11 שנים קודם לכן – בשנת 1996.

מנהל רת"א גיורא רום הגדיר את אישור החוק כ"רגע היסטורי". לדבריו, "סיימנו לחוקק חוק ענק בהיקפו, שמחליף חוק בן למעלה מ-80 שנה".