אל לעלות

_____________________________________________________________________________________
ירושלים, ל' באדר תשע"א
6 במרס 2011
050/2011
לקט נתונים לרגל יום האישה הבין-לאומי
International Women's Day

• בתחילת שנת 2010 חיו בישראל 2,788,800 נשים בנות 15 ומעלה; מתוכן יותר מ- 15% הן נשים בנות 65+, 7.5% בגיל 75+. אוכלוסיית הגברים עומדת על 2,654,625, כאשר חלקם של גילאי 65+ ו-75+ נמוך בהשוואה לנשים: 12% ו - 5.5% בהתאמה
• כ- 156,500 נשים ילדו במהלך שנת 2009. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) - 1.6.פריונן של הנשים המוסלמיות ירד מ- 4.7 ל- 3.7 ילדים בממוצע לאישה (ירידה זו חלה כולה מאז שנת 2000).
• בשנת 2008 נרשמו 19,638 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. 98.6% מהן אושרו ע"י הוועדות.11.1 מתוך כל 100 הריונות ידועים מסתיימים בהפסקת היריון יזומה. מתוך סך הפניות שאושרו על ידי הוועדות (19,362) - 52% נתמכו בסעיף של היריון הנובע מיחסים אסורים או מחוץ למסגרת הנישואין, 18.8% בסעיף של חשד למום בעובר, 18.5% בסעיף של סיכון בריאות האישה ורק 10.7% בסעיף של גיל האישה.
• הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2009 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.0.
• 50,038 נשים נישאו בשנת 2008; 44,870 מתוכן (כ- 90%) נישאו לראשונה, הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 24.7. לשם השוואה בשנת 1995 היה הגיל הממוצע - 23.4 שנים ובשנת 1980- 22.4. גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.7) ונוצריות (24.9) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (21.3) ודרוזיות (22.5). מכלל הנשים והגברים בגילים 45 ומעלה כ- 95% נישאו לפחות פעם אחת.
• היקף הגירושין בישראל גדל. בשנת 2008, 13,488 נשים התגרשו; הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 38.1. מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, 7% התגרשו עד תום 8 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו כעבור שלושה עשורים, 13% התגרשו אחרי אותו מספר שנות נישואין.
• הרכב גילים ומצב משפחתי: עד גיל 37 מספר הזכרים עולה על מספר הנקבות. מגיל 38 ומעלה יחס המינים מתהפך וקיים עודף של נשים על גברים. העודף גדל ביחס לגיל עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים: 83 לעומת 79.1 שנה בקרב הגברים. לפני כחמש שנים המגמה התהפכה מוקדם יותר וכבר בגיל 34 היה עודף של נשים.
• אחוז הנשים הרווקות בערים (המונות מעל מאה אלף תושבים), גבוה ביותר בעיר תל-אביב בקבוצת גיל
34-25 : 53% (גברים - 72%), ברמת גן כ- 39% (גברים - 61%) ובחיפה - 35% (גברים - 58%). בישובים אשדוד ובני ברק אחוז הרווקות בקבוצת הגיל 34-25 הוא הנמוך ביותר, 19% (גברים - 41%) ו- 18% (גברים - 22%) בהתאמה.
• עד גיל 35 אחוז הפנויים (רווקים גרושים או אלמנים) גבוה מאחוז הפנויות (רווקות גרושות או אלמנות), לאחר מכן במגמה מתהפכת . הפער גדל עם העלייה בגיל. לפני כחמש שנים המגמה התהפכה בגיל מוקדם יותר, אחרי גיל 33.
• כ-966,000 נשים הן אימהות לילדים עד גיל 17. כ-95,000 מתוכן הן אמהות חד-הוריות.
• אחוז גבוה יותר (כ- 11%) מן האמהות היהודיות לילדים עד גיל 17, עומדות בראש משפחות חד הוריות בהשוואה לאמהות הערביות (כ-5%).
• תוחלת החיים של הנשים בישראל בשנת 2009 עמדה על - 83.5 שנים ושל הגברים - 79.7 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 83.9 שנים ושל נשים ערביות - 80.7. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 80.5 שנים ושל הערבים - 76.3. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב הנשים ובקרב הגברים ב-3.1 שנים. ההפרש בתוחלת חיים בין נשים וגברים עמד בשנת 2009 על 3.8 שנים. בעשור האחרון קיימת מגמה של הקטנת הפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים, אם כי בקרב הערבים, המגמה בעשור האחרון היא של התרחבות בפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים והוא גדל מ-3.2 שנים ל-4.4 שנים. ההפרש בתוחלת החיים של הנשים והגברים בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD . ההפרש בשנת 2008 עמד על 3.7 שנים, כאשר הטווח במדינות ה-OECD נע בין 3.5 (איסלנד) ל-10.6 (אסטוניה), והממוצע עמד על 5.6 שנים.
• בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של תוחלת חיים בלידה לשנת 2008, הנשים הישראליות מדורגות במקום ה-12, יחד עם הנשים בנורווגיה, בקנדה ובאיסלנד, תוחלת החיים של הנשים הישראליות נמוכה ב-3.1 שנים מזו שביפן, המובילה, ובכשנתיים וחצי מאלו של הנשים בשווייץ, בספרד ובצרפת, הממוקמות אחרי יפן. בהשוואה לכך שומרים הגברים הישראלים על מיקום גבוה מאד. תוחלת החיים שלהם נמוכה ב-0.7 שנה בלבד מזו של הגברים בשוויץ, המובילה.
• בשנת 2009 אישה ביקרה אצל רופא קרוב ל-7 פעמים בשנה. כ-1.5 ביקורים יותר מגבר; בגילים 44-25 (גילי הפריון העיקריים) ממוצע ביקורי נשים אצל רופאים בשנה היה כמעט כפול משל גברים (6.0 לעומת 3.4).
• עישון :בשנת 2009, בקרב בני 20 ומעלה, כ-13% מהנשים וכ- 28% מהגברים דיווחו שהם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום. נשים יהודיות מעשנות יותר מנשים ערביות - 14% לעומת 4% בהתאמה. אצל גברים היחס הפוך - העישון שכיח יותר אצל גברים ערבים (45%) לעומת גברים יהודים (25%) ;יחסית לשנת 2000 חלה ירידה באחוז המעשנים בשני המינים. בשנת 2000, עישנו 15% מהנשים (17% בקרב יהודיות ו-4% בקרב ערביות), ו- 34% מהגברים (31% בקרב יהודים ו- 49% בקרב ערבים)
• פעילות גופנית - נשים עוסקות בפעילות גופנית פחות מאשר גברים. בשנת 2009, ו-19% מהנשים לעומת 22% מהגברים בגילים 25 ומעלה עסקו בפעילות גופנית 3 פעמים בשבוע או יותר, לפחות 30 דקות בכל פעם. שיעור העוסקים בפעילות גופנית מרבי בקבוצת הגיל 74-65.
• שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2010 ל- 52.7% (48.2% ב-2001). בקרב הגברים השיעור היה 62.2%.
• במהלך שנת 2009 גדל כוח העבודה ב- 20.5 אלף גברים וב- 46.7 אלף נשים, כלומר, נשים היוו 69% מהגידול. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים עולה בהתמדה. ב- 1990 היוו הנשים בכוח העבודה 41% מכלל הנשים בנות 15 ומעלה, ב- 2009 הגיע שיעורן ל- 52%.
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי ירד מ-7.6% ב-2009 ל-6.5% ב-2010
• 92% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83% בקרב הגברים.
• 40% מהנשים המועסקות עבדו בעבודה חלקית (1-34 שעות בשבוע), שיעור יותר מכפול מזה שבקרב הגברים (18%), בקרב הנשים הערביות שיעור המועסקות בעבודה חלקית גדול ממחצית (52%)ובקרב היהודיות -39%. ב- 2009 עבדו הגברים המועסקים 41.2 שעות בממוצע בשבוע, והנשים המועסקות 30.9 שעות.
• סך כל שעות העבודה לשבוע שעבדו כלל הנשים המועסקות ב-2009 היה 41 מיליון - 40% מסך כל שעות העבודה לשבוע במשק.
• שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2010 76.3% - גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אמהות נשואות - 68.3%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות - 9.8% לעומת 4.9% בהתאמה.
• שני ענפי התעסוקה העיקריים של נשים הם חינוך (21%) ושירותי בריאות, רווחה וסעד (17%), שני ענפי התעסוקה העיקריים של גברים הם תעשייה (20%) ושירותים עסקיים (16%).
• 93.0 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2010, והן מהוות 35.6% מכלל המועסקים בתחום זה.
• חלקן של הנשים בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2010-1990: מ-39.7% ל-47.5%. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שהכפיל עצמו באותה תקופה (מ-16% ב-1990 ל- 32.9% ב-2010).
• ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר בשנת 2009 הייתה 9,526 ₪, והכנסתה של אישה שכירה - 6,280 ₪. כלומר, הכנסת אישה מהווה 66% מהכנסת גבר. בעשרים השנים האחרונות הצטמצם הפער בהכנסה החודשית בין המינים. בתחילת שנות התשעים הכנסת אישה שכירה היוותה 57% מהכנסת גבר ומ-2002 היחס גדל והיווה למעלה מ-60%.
• חלק מהפער בין המינים בהכנסה החודשית נובע מהבדל בין תשומות העבודה של נשים וגברים . גברים שכירים עובדים בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות - 36 שעות. בחישוב ההכנסה לשעת עבודה הצטמצם הפער בין המינים. ב- 2009 הייתה ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של גבר שכיר 50.4 ₪ ושל אישה שכירה 42.6 ₪, כלומר הכנסת אישה לשעת עבודה היוותה 85% מהכנסת גבר. עם השנים הצטמצם הפער בין גברים לנשים בהכנסה לשעה.
• במדרג השכירים לפי גובה ההכנסה החודשית, נשים מהוות 68% מהעשירון התחתון ורק 26% מהעשירון העליון.
• ההכנסה לשעת עבודה של אלו שלמדו 16 שנים או יותר, גברים ונשים, כפולה מזו של מי שלמדו 12-11 שנים. הפער המגדרי בהכנסה קיים בכל רמות ההשכלה. הכנסת נשים שלמדו 16 שנים או יותר היא 80% מהכנסת הגברים בעלי אותה רמת השכלה.
• הסיכון לחיות בעוני: בישראל, כמו במדינות האיחוד האירופי, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות במשקי בית עניים . בשנת 2008, 30% מכלל הנשים בגילים 64-18 נמצאו בסיכון לעוני לעומת 29% מהגברים בגילים אלו.
• בדיקות לאורך שנים מלמדות כי שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים: ב-2009 הגיע שיעור מקבלי תעודת בגרות ל-60% מבין הבנות לעומת 48% מבין הבנים שלמדו בכיתות יב. גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות שהם המועמדים הפוטנציאלים ללימודים גבוהים, היה גבוה יותר בקרב הבנות והגיע ל- 50% בקרב הבנות לעומת 41% בקרב הבנים.
• הפער בין בנות לבנים גדול יותר/בולט יותר בחינוך הערבי: 54% מהבנות לעומת 35% מהבנים שלמדו בכיתות יב' היו זכאים לתעודת בגרות, בהשוואה ל-62% לעומת 51% בהתאמה, בחינוך העברי. ואילו שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות הגיע בחינוך הערבי ל41% מבין הבנות לעומת 27% מבין הבנים, בהשוואה ל-52% מבין הבנות לעומת 44% מבין הבנים בחינוך העברי
• שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (180 ל-1000 נשים לעומת 157 ל-1000 גברים), בכל קבוצות הגיל, למעט ילדים עד גיל 14.
• הנזקקות השכיחה ביותר בקרב כלל הנשים המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים היא "מוגבלות" (הכוללת בין השאר "בעיות הנובעות מזקנה", "זקן סיעודי" ו"בעיות הנובעות ממחלות כרוניות"), והיא הנזקקות היחידה שבה האחוז מסך כל בעלי הנזקקות המוגדרת בקרב הנשים גבוה יותר מאשר בקרב הגברים (40% לעומת 35% בהתאמה). הנזקקות השנייה בשכיחותה היא "תפקוד לקוי של המשפחה" (הכוללת בין השאר "חינוך ובעיות התנהגות ילדים", "בעיות יחסים בין הורים וילדים" ו"בעיות אישיות") והשלישית בשכיחותה היא "עוני וקשיי הכנסה" (הכוללת "בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה" ו"חוסר הכנסה מעבודה").
• איזון בין עבודה ומשפחה בקרב נשים עובדות - 43% מהנשים העובדות שיש להן ילדים מתחת לגיל 18, מדווחות כי הן מתקשות לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה לעומת 50% מהגברים שעובדים ;30% מהנשים העובדות שיש להן ילדים מתחת לגיל 18, חשות שאינן מקדישות מספיק זמן לילדים, לעומת 45% מהגברים; 35% מהנשים העובדות חשות שאינן מקדישות מספיק זמן לבן זוגן, לעומת 44% מהגברים שמדווחים כי הם חשים שאינם מקדישים די זמן לבנות הזוג שלהם.
• עמדות הציבור לגבי עבודה ושילוב חיי המשפחה - 84% מסכימים ששני בני הזוג צריכים לתרום להכנסות משק הבית: 86% מהנשים ו-82% מהגברים; 80% מסכימים שבני זוג שעובדים צריכים לשאת באופן שווה בעבודות הבית: 81% מהנשים ו- 79% מהגברים;76% מסכימים שלעיתים קרובות חיי המשפחה נפגעים משעות עבודה רבות של הגבר: 74% מהנשים ו- 78% מהגברים;70% מסכימים שלעיתים קרובות ילדים קטנים סובלים כאשר האם עובדת: 69% מהנשים ו- 71% מהגברים.
• .נהיגה: ב-2009 היו כשני מיליון גברים וכ-1.4 מיליון נשים בעלי רישיון נהיגה (נהגים). חלקן של הנשים בכלל הנהגים עלה מ-34% ב-1990 ל-42% ב-2009, באוכלוסייה היהודית נשים מהוות 44% מכלל הנהגים ובאוכלוסייה הערבית - 32%.
• בשנת 2009 היוו הנשים, כ-24% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים וכ26% מההרוגים - שיעור הקטן באופן משמעותי מחלקן באוכלוסייה.

• נשים מהוות 11% מכלל בעלי רישיון נהיגה לאופנוע ו-2% מבעלי רישיון למונית.