שנת 2011: נשים מרוויחות פחות מגברים

ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר בשנת 2009 הייתה 9,526 שקל, בהשוואה להכנסתה של אישה שכירה - 6,280 שקל בלבד. כלומר, הכנסת אישה מהווה 66% מהכנסת גבר. כך עולה מלקט נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי.

יש לציין, כי בעשרים השנים האחרונות הצטמצם הפער בהכנסה החודשית בין המינים. בתחילת שנות התשעים הכנסת אישה שכירה היוותה 57% מהכנסת גבר ומ-2002 היחס גדל והיווה למעלה מ-60%. חלק מהפער בין המינים בהכנסה החודשית נובע מהבדל בין תשומות העבודה של נשים וגברים. גברים שכירים עובדים בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות - 36 שעות. ב-2009 הייתה ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של גבר שכיר 50.4 שקל ושל אישה שכירה 42.6 שקל, כלומר הכנסת אישה לשעת עבודה היוותה 85% מהכנסת גבר. עם השנים הצטמצם הפער בין גברים לנשים בהכנסה לשעה.

במדרג השכירים לפי גובה ההכנסה החודשית, נשים מהוות 68% מהעשירון התחתון ורק 26% מהעשירון העליון.

בישראל, כמו במדינות האיחוד האירופי, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות במשקי בית עניים. בשנת 2008, 30% מכלל הנשים בגילים 64-18 נמצאו בסיכון לעוני לעומת 29% מהגברים בגילים אלו.

43% מהנשים העובדות שיש להן ילדים מתחת לגיל 18, מדווחות כי הן מתקשות לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה לעומת 50% מהגברים שעובדים ;30% מהנשים העובדות שיש להן ילדים מתחת לגיל 18, חשות שאינן מקדישות מספיק זמן לילדים, לעומת 45% מהגברים.

84% מסכימים ששני בני הזוג צריכים לתרום להכנסות משק הבית, 80% מסכימים שבני זוג שעובדים צריכים לשאת באופן שווה בעבודות הבית ו-76% מסכימים שלעיתים קרובות חיי המשפחה נפגעים משעות עבודה רבות של הגבר. 70% מסכימים שלעיתים קרובות ילדים קטנים סובלים כאשר האם עובדת: 69% מהנשים ו-71% מהגברים.

ענפי תעסוקה עיקריים לנשים: חינוך ובריאות

שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2010 ל-52.7%. בקרב הגברים השיעור היה 62.2%.

במהלך שנת 2009 גדל כוח העבודה ב-20.5 אלף גברים וב-46.7 אלף נשים, כלומר, נשים היוו 69% מהגידול. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים עולה בהתמדה. ב-1990 היוו הנשים בכוח העבודה 41% מכלל הנשים בנות 15 ומעלה, ב-2009 הגיע שיעורן ל-52%.

שני ענפי התעסוקה העיקריים של נשים הם חינוך (21%) ושירותי בריאות, רווחה וסעד (17%), שני ענפי התעסוקה העיקריים של גברים הם תעשיה (20%) ושירותים עסקיים (16%). 93.0 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2010, והן מהוות 35.6% מכלל המועסקים בתחום זה.

חלקן של הנשים בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2010-1990: מ-39.7% ל-47.5%. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שהכפיל עצמו באותה תקופה (מ-16% ב-1990 ל-32.9% ב-2010).

בדיקות לאורך שנים מלמדות כי שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים: ב-2009 הגיע שיעור מקבלי תעודת בגרות ל-60% מבין הבנות לעומת 48% מבין הבנים שלמדו בכיתות יב. גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות שהם המועמדים הפוטנציאלים ללימודים גבוהים, היה גבוה יותר בקרב הבנות והגיע ל-50% בקרב הבנות לעומת 41% בקרב הבנים.

היקף הגירושים גדל

בתחילת שנת 2010 חיו בישראל 2,788,800 נשים בנות 15 ומעלה; מתוכן יותר מ-15% הן נשים בנות 65 ומעלה, ו-7.5% בגיל 75 ומעלה. אוכלוסיית הגברים עומדת על 2,654,625, כאשר חלקם של גילאי 65 ומעלה ו-75 ומעלה נמוך בהשוואה לנשים: 12% ו-5.5% בהתאמה.

מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה הוא 3.0, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), שהוא 1.6.

בשנת 2008 נרשמו 19,638 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. מתוך סך הפניות שאושרו על-ידי הוועדות 52% נתמכו בסעיף של היריון הנובע מיחסים אסורים או מחוץ למסגרת הנישואין, 18.8% בסעיף של חשד למום בעובר, 18.5% בסעיף של סיכון בריאות האישה ורק 10.7% בסעיף של גיל האישה.

הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואים. בשנת 2009 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.0.

50,038 נשים נישאו בשנת 2008; 44,870 מתוכן (כ-90%) נישאו לראשונה, הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 24.7.

היקף הגירושים בישראל גדל. בשנת 2008, 13,488 נשים התגרשו; הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 38.1. מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, 7% התגרשו עד תום 8 שנות נישואים, מבין אלה שנישאו כעבור שלושה עשורים, 13% התגרשו אחרי אותו מספר שנות נישואין.

"חסרים" גברים

עד גיל 37 מספר הזכרים עולה על מספר הנקבות. מגיל 38 ומעלה יחס המינים מתהפך וקיים עודף של נשים על גברים. העודף גדל ביחס לגיל עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים: 83 לעומת 79.1 שנה בקרב הגברים. לפני כחמש שנים המגמה התהפכה מוקדם יותר וכבר בגיל 34 היה עודף של נשים.

אחוז הנשים הרווקות בערים גבוה ביותר בעיר תל אביב בקבוצת גיל 34-25: 53% (גברים – 72%), ברמת גן כ-39% (גברים – 61%) ובחיפה - 35% (גברים – 58%). בישובים אשדוד ובני ברק אחוז הרווקות בקבוצת הגיל 34-25 הוא הנמוך ביותר, 19% (גברים - 41%) ו- 18% (גברים – 22%) בהתאמה.

עד גיל 35 אחוז הפנויים (רווקים גרושים או אלמנים) גבוה מאחוז הפנויות (רווקות גרושות או אלמנות), לאחר מכן במגמה מתהפכת. הפער גדל עם העלייה בגיל. לפני כחמש שנים המגמה התהפכה בגיל מוקדם יותר, אחרי גיל 33.

הפרש נמוך בתוחלת החיים

תוחלת החיים של הנשים בישראל בשנת 2009 עמדה על – 83.5 שנים ושל הגברים – 79.7 שנים. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 80.5 שנים ושל הערבים – 76.3. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב הנשים ובקרב הגברים ב-3.1 שנים. ההפרש בתוחלת חיים בין נשים וגברים עמד בשנת 2009 על 3.8 שנים. בעשור האחרון קיימת מגמה של הקטנת הפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים.

ההפרש בתוחלת החיים של הנשים והגברים בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD. ההפרש בשנת 2008 עמד על 3.7 שנים, כאשר הטווח במדינות ה-OECD נע בין 3.5 (איסלנד) ל-10.6 (אסטוניה), והממוצע עמד על 5.6 שנים.

תוחלת החיים של הנשים הישראליות נמוכה ב-3.1 שנים מזו שביפן, המובילה, ובכשנתיים וחצי מאלו של הנשים בשווייץ, בספרד ובצרפת, הממוקמות אחרי יפן. בהשוואה לכך שומרים הגברים הישראלים על מיקום גבוה מאד. תוחלת החיים שלהם נמוכה ב-0.7 שנה בלבד מזו של הגברים בשוויץ, המובילה.

שיעור עישון גבוה יותר בקרב נשים יהודיות

בשנת 2009 אישה ביקרה אצל רופא קרוב ל-7 פעמים בשנה. כ-1.5 ביקורים יותר מגבר; בגילים 44-25 (גילי הפריון העיקריים) ממוצע ביקורי נשים אצל רופאים בשנה היה כמעט כפול משל גברים (6.0 לעומת 3.4).

בשנת 2009, בקרב בני 20 ומעלה, כ-13% מהנשים וכ-28% מהגברים דיווחו שהם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום. נשים יהודיות מעשנות יותר מנשים ערביות. אצל גברים היחס הפוך - העישון שכיח יותר אצל גברים ערבים. יחסית לשנת 2000 חלה ירידה באחוז המעשנים בשני המינים.

נשים עוסקות בפעילות גופנית פחות מאשר גברים. בשנת 2009, 19% מהנשים לעומת 22% מהגברים בגילים 25 ומעלה עסקו בפעילות גופנית 3 פעמים בשבוע או יותר, לפחות 30 דקות בכל פעם. שיעור העוסקים בפעילות גופנית מרבי בקבוצת הגיל 74-65.

לא מעורבות בתאונות דרכים

ב-2009 היו כשני מיליון גברים וכ-1.4 מיליון נשים בעלי רישיון נהיגה (נהגים). חלקן של הנשים בכלל הנהגים עלה מ-34% ב-1990 ל-42% ב-2009, באוכלוסיה היהודית נשים מהוות 44% מכלל הנהגים ובאוכלוסיה הערבית - 32%.

בשנת 2009 היוו הנשים, כ-24% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים וכ26% מההרוגים - שיעור הקטן באופן משמעותי מחלקן באוכלוסיה.

נשים מהוות 11% מכלל בעלי רישיון נהיגה לאופנוע ו-2% מבעלי רישיון למונית.