בנק לאומי בשוויץ יצורף לעתירה בנוגע למעילת הענק שבוצעה בו

לבית המשפט הגבוה לצדק הוגשה (יום א', 29.6.03) עתירה מתוקנת נגד המפקח על הבנקים, בה צורף בנק לאומי (שוויץ) כמשיב לעתירה, לפי הוראת השופט מישאל חשין.

מדובר בעתירה שהגישו באפריל השנה, שני לקוחות שנפגעו במעילת הענק בבנק לאומי (שוויץ), נגד המפקח על הבנקים, בו מתבקש צו על תנאי, שיורה למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל ולשר האוצר, להפעיל סמכויותיהם לשם חקירת אחריות בנק לאומי לישראל, למחדלים אשר אירעו בשלוחת הבנק בשוויץ.

העותרות הינן קרנות נאמנות משפחתיות (Meseg Foundation ו-Westar Investments), אשר נוסדו לפני שנים, על-ידי יהודים אשר הפקידו את נכסיהם בבנק לאומי (שוויץ), מתוך תמיכה ואמונה ברעיון הציוני ובמערכת הבנקאות הישראלית. בפרשת המעילה בבנק לאומי נגזלו מהלקוחות במירמה מיליוני דולרים.

העתירה, הוגשה על-ידי עורכי הדין עמיר אלמגור ואסף הלקין, ממשרד עורכי דין ויסגלס אלמגור, בעקבות סירובו של המפקח על הבנקים לחקור את אחריותו של בנק לאומי לישראל בפרשה, על-אף שבנק לאומי (שוויץ) מצוי בשליטתו המוחלטת.

משמעות החלטתו על המפקח, כך נטען, היא מתן פטור גורף לתאגידי בנקאות ישראליים מאחריות לגבי מחדלים בפעילותם הבינלאומית, וזאת בניגוד לחקיקה הבנקאית הישראלית ולהנחיות בנקאות בינלאומיות, אשר המפקח אימצן, זה מכבר. חשוב לזכור, כי רשויות החקירה השוויצריות אינן מורשות ואינן יכולות לנהל חקירה של תאגיד בנקאי ישראלי, ציינו העותרים.

עוד נטען, כי התוצאות העסקיות של תאגיד בת משויכות לדוחות הכספיים של תאגיד האם. כך - למעילה בכספי העותרות על-ידי בנק לאומי (שוויץ), ישנה השפעה ישירה וחמורה על כלל משקיעי ולקוחות בנק לאומי לישראל.

יו"ר דירקטוריון בנק לאומי (שוויץ), בשנים הרלבנטיות, היתה גליה מאור, במקביל לתפקידה כמנהלת כללית של קבוצת בנק לאומי לישראל, תאגיד האם הבנקאי.

הרקע לפרשה: מעילה בסדר גודל של כמאה מיליון דולר

כזכור, פרשת המעילה נחשפה במהלך חודש ינואר 2001. מדובר במעילה בסדר גודל עצום של יותר ממאה מליון דולר ארה"ב, שנמשכה כעשר שנים. המעילה בוצעה בידי מנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי (שוויץ), ארנסט אימפלד, שריכז בידיו כמחצית מתיקי הלקוחות הפרטיים בבנק.

בעתירה נטען, כי אימפלד החל לעבוד בבנק ב-1985, למרות שכבר אז היה ידוע כי נאלץ לעזוב את מקום עבודתו הקודם (בבנק אחר בשוויץ) בשל אי סדרים חמורים וגרימת הפסדים כבדים במסחר ספקולטיבי באופציות. במשך שנות עבודתו של אימפלד בבנק, נודע לבנק לאומי לישראל על אי סדרים החמורים שחולל אימפלד, ממספר מקורות שונים, אך אלה לא נבדקו.

הפעולות הבנקאיות הבלתי מאושרות, אשר ביצע אימפלד ואשר פגעו קשות בחשבונות לקוחות פרטיים בבנק לאומי (שוויץ), הסבו רווחי עמלות עצומים לבנק לאומי (שוויץ), ולתאגיד האם - בנק לאומי לישראל, בעל המניות העיקרי בבנק.

במהלך חודש ינואר 2001, פתח התובע המחוזי בציריך בחקירה פלילית של פרשת המעילה בבנק לאומי (שוויץ), והחקירה מצויה עדיין בעיצומה.

מנכ"ל בנק לאומי (שוויץ), בשנים הרלבנטיות, היה מאיר גרוס, שלמרות פסילת רשיונו לשמש בנקאי בשוויץ, עקב אחריותו לתקלות ולאי סדרים בבנק, מונה ומשמש כיום מנהל בכיר בבנק לאומי לישראל.