לימודי תיכוניסטים לתואר ראשון: אין מנגנון איתור ומדיניות מוסדרת

"אין מנגנון מוסדר לאיתור תלמידים בעלי פוטנציאל ללימודים אקדמאיים לצד לימודיהם בבית הספר התיכון. התלמידים מאותרים במספר דרכים: יוזמה והמלצה של בית הספר; יוזמה אישית של התלמיד והוריו; פנייה של האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומסגרות לנוער שוחר מדע באוניברסיטה" - כך עולה ממחקר שנערך במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "תלמידי תיכון הלומדים לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה" ושהוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

מנתוני המחקר עולה כי אין כיום בידי הגורמים הרלוונטיים (משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה) נתונים מרוכזים וממצים על מספר תלמידי התיכון שלומדים לימודים אקדמיים לקראת תואר ראשון, אולם מנתונים לא מלאים שהתפרסמו לאחרונה בדוח ועדת המל"ג בנושא, עולה כי מספר הלומדים עומד כיום על כ-1,150 תלמידים (לא כולל אוניברסיטת בר-אילן).

שיעור הנשירה מהמסלולים הללו משתנה בין האוניברסיטות ונע בין שיעורים מזעריים ועד לחמישים אחוזי נשירה. עם זאת, מציין המחקר כי קיים קושי להעריך את שיעורי הנשירה מהמסלולים לצבירת נקודות אקדמיות לקראת תואר ראשון, בשל היעדר יעד מוגדר לסיום המסלול. הסיבות העיקריות לנשירה הן עומס וקשיים בלימודים, היעדר מוכנות ותיאום ציפיות לגבי הלימודים האקדמיים והקושי לשלב בין המסגרת הבית-ספרית למסגרת האקדמית.

רוב תלמידי התיכון הלומדים לימודים אקדמיים הם בנים (2/3 מהתלמידים). הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מגוון, אם כי במסלולים האינטנסיביים התלמידים באים מרקע סוציו-אקונומי בינוני ומעלה. ככלל, אין תמריצים מיוחדים לעידוד תלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית להשתתף בתוכניות הללו, מלבד תוכנית להב"ה של האוניברסיטה העברית ותוכנית "אוניברסיטה לנוער" באוניברסיטת תל אביב.

עוד עולה מהמחקר כי למשרד החינוך ולמועצה להשכלה גבוהה אין מדיניות ברורה בנוגע למסלולים הללו. כמו-כן אין מעקב מסודר אחר התאקלמות של התלמידים במסגרת האקדמית. במקרים רבים אין גורם ארגוני שמתאם ומווסת בין הלימודים האקדמיים לאלו בבית-הספר, אם כי ברוב המסלולים יש יועץ מטעם המוסד האקדמי שמלווה את התלמידים.

בימים אלו מגבש משרד החינוך, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, תוכנית כוללת למסלולים שיוצעו לתלמידי תיכון, במסגרתה יוגדרו הנחיות למנהלי ולמורי בתי-הספר כיצד להתנהל עם תלמידים אלו.