ביה"ח לניאדו יפצה נכה ב-4.6 מיליון שקל

בית החולים לניאדו בנתניה יפצה אישה ב-3.3 מיליון שקל, בשל הנזקים שנגרמו לה בעת לידתה כתוצאה מרשלנות רופאיו. הפיצוי כולל מע"מ ושכר טירחת עורך דין יסתכם ב-4.6 מיליון שקל. כך קבעה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות.

התובעת, בת 29, נולדה בשבוע ה-35 להריונה של אמה בלידת ואקום. משקלה היה 2.5 ק"ג בלבד, נעשו בה מאמצי החיאה ממושכים וכיום היא סובלת מנכות רפואית של 79%, נכות תפקודית של 60% ונכות של 100% בתחום העבודה.

ביקורת על פרופ' בליקשטיין

עיקרו של הדיון עסק בחוות דעת מנוגדות שהגישו רופאים מטעמם של הצעירה ובית החולים. גנות מותחת ביקורת קשה על העד מטעם ביה"ח, פרופ' יצחק בליקשטיין, אשר כינה את האם "תובעת סדרתית" המנסה להתעשר כתוצאה מן האסון שניחת עליה, ואף טען שהסיבה לנכותה של הצעירה הוא העובדה שהוריה הם בני דודים.

גנות קבעה, כי הצוות הרפואי לא ראיין בצורה מקיפה ומתאימה את האם כאשר התקבלה לאשפוז. עוד נמצא, כי למרות שהיא אושפזה להשגחה, היא לא נבדקה ב-21 השעות שחלפו מאז האשפוז ועד ללידה. היא גם לא חוברה למוניטור בשעות אלו, וגנות קובעת: הדבר נבע "מאדישות וזלזול בהתייחס למצבה של היולדת, אדישות וזלזול אשר הובילו בסופו של דבר להתרחשות אסון - לידת תינוקת פגועה ונכה".

גנות מתייחסת גם להעדר הרישומים בעניינה של היולדת, אשר הוסבר בידי בית החולים בכך שהלידה התרחשה בשבת והרישום היה חלקי ונעשה בידי "גוי של שבת". היא דוחה הסבר זה ותוהה, מדוע לא תועדו תלונותיה של היולדת - ולו בידי אותו גוי של שבת.
היא מציינת, כי היולדת לא נבדקה למרות תלונותיה, ובשל העדר הרישום - לא היה מידע מלא בפני הרופא שביצע את הלידה.

"הצוות הרפואי הפגין זלזול ואדישות"

בהתייחסה להחלטה שלא ליילד את האישה למרות המצוקה הברורה אליה נקלעה, אומרת גנות: "הצוות הרפואי הפגין זלזול ואדישות נוכח מצבה של היולדת ומצבו של העובר והתעלם מהנתונים הרפואיים המפורטים ברשומות הרפואיות, ומכל מקום, לא הובא בפני כל הסבר או הצדקה להתעלמות השרירותית ממצבה של היולדת ואי יילודה בשלב זה". העובדה שאפשרות הניתוח הקיסרי כלל לא נשקלה במצב זה, קובעת גנות, היא "רשלנות קשה וחמורה".

ביקורת קשה מותחת גנות גם על התייחסותו של בית החולים ליולדת, כאשר אושפזה בו שוב ב-1988. מאחר שהגישה תביעה נגד בית החולים בגין אותה לידה, נרשם בתיקה הרפואי: "האישה הזאת קיבלה בשנת 1981 פיצויים מבית החולים. היא תבעה אותם על הכנסת 'הסוב קלוויה'... שנשברה בפנים ונשלחה לבית חולים להמשך טיפול. לכן יש להיזהר, כי היא מתחילה שוב להתלונן על כאב פה וכאב שם". גנות אומרת:

"דומה, כי ציטוט זה מדברי האחיות, ממצה יותר מכל את התייחסותו של בית החולים ליולדת, לתובעת ולנזקיהן. מרישום זה עולה, כי היולדת זכתה בתביעתה כנגד בית החולים בגין שבירת הקטטר הצווארי והותרת חלק ממנו בגופה, דבר שהצריך הוצאתו בניתוח, קרי: בית החולים התרשל כלפי היולדת גם בעניין הקטטר הצווארי, ופיצה אותה בגין כך.

"התרשלות זו אמורה הייתה לרבוץ על מצפונם של מטפליה, אולם באופן מעוות ומוזר, משמשת התרשלות זו של הנתבעים 'כהוכחה' לאישיותה המניפולטיבית לכאורה של היולדת!!! יש להצר מאוד על הכפשתה של היולדת, ומן הראוי היה להימנע מכך, במיוחד כאשר מקור צרותיה ואסונה נעוצים ברשלנותו של בית החולים הנתבע".

ספוקלציות המנוגדות לעובדות ולהיגיון

בנוגע לקשר שבין הרשלנות בלידה לבין הנכות קובעת גנות, כי קשר זה הוכח בצורה חד-משמעית. על ניסיונותיו של בית החולים לניאדו להזים קשר זה היא אומרת, כי מדובר בספקולציות המנוגדות לעובדות ולהיגיון.

גנות פסקה לתובעת פיצויים על הפסדי שכר ופנסיה, סיוע בחיי היום-יום, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניידות, כאב וסבל ואובדן הנאות חיים. היא דחתה תביעות אחרות שלה וקיזזה מן הסכום שפסקה את קצבאות הביטוח הלאומי שתקבל התובעת.