נציב התלונות יבדוק התנהגות שופטים בחייהם הפרטיים

נציב התלונות על שופטים יוכל לבדוק גם תלונות המתייחסות להתנהגותם של השופטים מחוץ לכס המשפט, אם זו אינה הולמת את מעמדו כשופט. כך קובעת הצעת חוק שאושרה היום (א', 27.2.11) בידי ועדת השרים לחקיקה.

ההצעה כוללת שורה של תיקונים לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, שנחקק בשנת 2002, ומתבססת על הניסיון שנצבר מאז הפעלתו.

משרד המשפטים מציין בהצעתו, כי הנציבות מבררת בפועל גם תלונות על התנהגותו של השופט בחייו הפרטיים, אך ראוי לעגן בחוק סמכות זאת. כמו-כן, תינתן לנציבות סמכות לבדוק תלונות על פעולותיו של שופט שנעשו לפני מינויו לתפקידו ואשר משליכות על תפקידו כשופט.

עוד מוצע לקבוע, כי סמכותה של הנציבות תחול גם על שופטים בדימוס המכהנים בראשות ועדות ערר או בבתי המשפט לתביעות קטנות.

תיקון מהותי נוסף יסמיך את הנציב לפתוח מיוזמתו בבירור ענין הנוגע להתנהגות שופט או לנוהלי עבודה שיפוטית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון. לדברי משרד המשפטים, סמכות זו נחוצה על-מנת לענות על הצורך לברר בעיה כללית או מערכתית שלא הוגשה לגביה תלונה או בקשת בירור, למשל: הפרה לכאורה של כללי אתיקה לשופטים, תופעה של התמשכות הליכים אצל שופט מסוים או בבית משפט מסוים, התחלת דיונים באיחור באופן שיטתי וכדומה.

תיקונים נוספים: החלת חובת הסודיות גם על מגיש התלונה, אפשרות להשתמש בחומר שאספה הנציבות בדין משמעתי כלפי שופטים, הענקת הגנה מפני תביעות לשון הרע למי שמפרסם את החלטות הנציבות, ומתן אפשרות לקבוע שהטיפול בתלונה מוצה - מבלי לומר אם הייתה מוצדקת או לא, וזאת במצבי ביניים בין שתי אפשרויות אלו.