ככל שתוחלת החיים עולה, הדמנציה הופכת שכיחה יותר. החדשות הטובות הן כי כיום ידוע שאין מי שלא יכול להקטין את הסיכון שלו למצב על-ידי שמירה על משקל ולחץ דם תקינים וכן בעזרת פעילות מנטלית מרובה.
בנוסף לדמנציה, שיעור הליקויים הקוגנטיביים גם הוא בעלייה. ההערכה היא שיותר מ-24 מיליון איש בכל העולם בני 75 ויותר סובלים מדמנציה, רובם מאלצהיימר. הגיל הוא גורם סיכון לדמנציה, אך כיום כבר ידוע כי לאורך החיים חשיפה מצטברת לגורמי סיכון שונים יכולה להיות אחראית גם היא להתפתחות דמנציה.
קבוצת החוקרים, מהמוסד קרולינסקה שבשבדיה, הצליחה להראות כי הסיכון לדמנציה נקבע בחלקו על-ידי הרגישות הגנטית של כל אחד מאיתנו, וכי מעורבות אקטיבית בפעילויות מנטליות, פיסיות וחברתיות יכולה לעכב התחלה של דמנציה על-ידי שימור התפקודים הקוגנטיביים.
המוח, בדיוק כמו כל חלק אחר בגוף, דורש גירוי ותרגול כדי להמשיך ולתפקד. לאנשים מבוגרים המנהלים חיים פעילים - בהיבט המנטלי, הפיסי והחברתי - יש סיכון נמוך יותר לפתח דמנציה, ללא קשר לסוג הפעילויות בהן הם עוסקים.
המחקר הראה גם כי גורמים פיסיים הם משמעותיים ביותר, ולא רק לחץ דם גבוה אלא גם סוכרת והשמנה בגיל העמידה המעלים את הסיכון לפתח דמנציה לאחר גיל 70.
השורה התחתונה היא - מה שטוב ללב - טוב גם למוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה