מתן התאמות בבגרויות אינו מקנה ציונים גבוהים יותר

השימוש הנרחב בהתאמות לצורך היבחנות בבחינות הבגרות אינו מקנה ציונים גבוהים יותר מאלה שניתנו לתלמידים שלא קיבלו התאמות בבחינות – כך עולה ממחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא "מאפיינים והישגי תלמידים המקבלים התאמות לצורך בחינות בבחינות הבגרות".

ההתאמות הניתנות ללקויות למידה כוללות שימוש במקריאים, מחשבונים, מעבדי תמלילים ותוספת זמן. בישראל מסדיר חוזר המנכ"ל בנושא התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה את עניין ההתאמות בכך שהוא מסווג את לקויות הלמידה ואת ההתאמות לשלוש קבוצות עיקריות, על-פי מידת חומרתן, ובהתאם לכך גם נקבע הגורם במערכת החינוך המוסמך לאפשר את ההתאמות הללו. התאמות אלה ניתנות עקב היות התלמידים מאובחנים בסוגים שונים של לקות למידה, והן אמורות להשפיע לטובה על הציון ולנטרל במידה רבה את השפעת לקות הלמידה.

על-פי ממצאי המחקר עולה כי ככל שהתלמיד משתייך לרקע חברתי־כלכלי מבוסס יותר (מבחינת השכלת האם, הכנסת ההורים והרמה החברתית־כלכלית של יישוב המגורים), כך עולים הסיכויים שיימצא מקבל התאמות.

עוד נמצא כי בדיקת ציוני הבגרות בקרב תלמידים שקיבלו התאמות מלמדת שברוב המקרים ההתאמות בבחינות האנגלית והמתמטיקה אינן מצליחות למחוק לחלוטין את הפער בהישגים בין תלמידים שאובחנו כלקויי למידה לבין התלמידים האחרים.

בבחינות באנגלית עולה כי רק תלמידים בעלי הישגים נמוכים במבחני המיצ"ב שיפרו את מצבם בזכות ההתאמות, וציוניהם היו גבוהים במעט מציוניהם של תלמידים בעלי הישגים דומים במיצ"ב שלא קיבלו התאמות. בבחינות הבגרות במתמטיקה השיגו מקבלי ההתאמות ציונים נמוכים בממוצע מתלמידים ללא התאמות.

ממצאי המחקר הנוכחי מראים שתופעת ההתאמות הניתנות רק לצורך היבחנות מתנהגת שונה בישראל מההשמה לחינוך המיוחד. הטיה בהיקף מתן התאמות נמצא, כאמור, דווקא לכיוון התלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה, וניתן לייחס תופעה זו הן למודעות גבוהה יותר באוכלוסיה זו לאפשרות לקבל הקלות, והן לנגישות גבוהה יותר לאבחונים יקרים הדרושים לקבלת התאמות. הפער במודעות עשוי להיות גורם מסביר לשכיחות הנמוכה שנמצאה לקבלת התאמות במגזר הערבי לעומת המגזר העברי.