'עלי הקומי - המכחישן הלאומי של עירק: הסגרתי עצמי לכוחות רק כדי להשתחרר

מוחמד סאעיד א-סחף, מי שזכה לכינוי 'עלי הקומי' וידוע בתור המכחישן הלאומי של עירק אמר (יום ה', 26.6.03) כי הוא נכנע לכוחות האמריקנים של צבא ארה"ב, רק בשביל להשתחרר.

את הדברים הוא אמר בראיון בלעדי לערוץ החדשות הערבי אל-ערבייה באבו דאבי. קטעים מהראיון שוחררו כבר אמש. בערב שישי יושדר הראיון במלואו בערוצי הטלוויזיה.

א-סחף (63) גילה, כי הסגיר עצמו לכוחות האמריקנים, נחקר ואז שוחרר. "דרך מספר חברים הגעתי אל האמריקנים... שם נחקרתי על מספר נושאים הקשורים לעבודתי. לאחר החקירה, שוחררתי". כך לדבריו.

א-סחף, אשר אינו נכלל ברשימת 55 המבוקשים שהפיץ הפנטגון, הופיע בראיון ללא מדיו המוכרים והכומתה לראשו בכל הופעתיו בתקשורת. הוא נראה רזה, תשוש, שערו לבן וניכר שאינו חש בטוב. בראיון הוא דיבר בקול רפה, תשובתיו היו קצרות והוא הירבה להתחמק משאלות.

"עברנו תקופה לא קלה, לא רק אדם אחד, אלא כולם" - הוא אמר בזהירות, תוך שהוא מתייחס לנפילת בגדד בידי כוחות הצבא האמריקנים. טון דיבורו החלש והרפה בלט הפעם, לאחר שבמהלך כל המלחמה דיבר בביטחון ובגנות המערב.

כזכור, א-סחף התפרסם כבר בתחילת המלחמה כ"מסבירן הלאומי" של עירק. בהופעותיו השחצניות נהג ללעוג לאמריקנים ולבריטים גם שהיה ברור שהמלחמה הגיעה לסיומה. הכינוי "המכחישן" שנדבק לו, הודבר לו על תעוזתו להכריז בראש חוצות על הפסדם של האמריקנים, בזמן שטנקים של כוחות האופוזיציה החלו לדהור לבגדד.

במהלך המלחמה נשמע מכנה את הכוחות בשלל ביטויים ותיאורים מעליבים ובהם: "שכירי חרב", "מפסידנים", "האמריקנים במצב של היסטריה. אלוקים יצלה קיבותיהם בגיהנום", "ממזרים מוצצי דם", "כנופיה של ממזרים פושעים", "אימפריאליסטים בורים" ועוד. מעבר לזאת, העיז לפנות לתקשורת המערבית בדרישה לחשוף את אמיתות הדברים.

עם הזמן קיבל א-סחף כינוי חדש - "עלי הקומי", ,שיפור" של "עלי הכימאי" - אחד המבוקשים מההנהגה העירקית. דמותו של א-סחף הצליחה לסחוף תעשיות שונות במערב אשר החלו להפיץ חולצות שנשאו את דמותו, כך גם ספלים ובובות. בנוסף, אתר אינטרנט בשמו עלה לאוויר ושם ללעג את סגנון הרטוריקה שלו.

בראיון לרשת החדשות הגן א-סחף על דרך התבטאותו ותדרוכו בתקשורת. "המידע היה נכון אך הפרשנות היתה שגויה. אני מילאתי את תפקידי עד הדקות האחרונות". כך אמר.

בעולם הערבי זכה א-סחף לתהילה בשל השימוש הצבעוני בשפה הערבית תוך שהוא נושא כינויים מעליבים-עתיקים המתארים את הפולשים. במספר מדינות ערב אף חוברו עליו סאטירות כדמות המהווה סמל לשליטת התקשורת, מעריציו ראו אותו כלאומי שכל שעשה זה למלאות את תפקידו על הצד הטוב ביותר.