סגנית-נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת יהודית שבח, הסירה (יום ג', 24.6.03) את צו איסור הפרסום מעל הסכם הפשרה שהושג בין העיתון מעריב ובין בעל חברת האבטחה דוד ספקטור.
הרקע להסכם הפשרה הוא שתי תביעות לשון הרע שהגיש ספקטור נגד מעריב בשנת 95', בנוגע לסדרת פרסומים בעיתון, הנוגעים למעורבותו בפרשת האזנות הסתר בשירות עיתון ידיעות אחרונות'. ספקטור טען שהפרסומים מגמתיים ובלתי נכונים. בתגובה, הגיש מעריב תביעה נגדית, בנוגע לעדות שמסר ספקטור במשטרה, כשחקרה את האזנות הסתר.
לאחר הליך גישור, אותו ניהל עו"ד יוסי כהן, הגיעו הצדדים להסכם פשרה בחודש שעבר, לפיו מעריב ישלם לספקטור סך של 420,000 ש"ח, תמורת סילוק תביעותיו באופן סופי, והעיתון אף יסלק את תביעתו הנגדית.
הסעיף השני בהסכם הפשרה קבע, כי יוטל צו איסור פרסום על הבקשה, על הסדר הפשרה, על פסק הדין וכן על כל מידע או נתונים הכלולים בתובענה.
ביום 18.5.03 נתנה השופטת יהודית שבח תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, וממילא גם לצו איסור הפרסום. בעקבות זאת, הגיש כתב הארץ, אסף ברגרפרוינד, באמצעות משרד עו"ד מיבי מוזר, בקשה להסרת הצו. מעריב התנגד לבקשה, ואילו ספקטור הודיע כי הוא מותיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.
השופטת יהודית שבח קבעה כי "חשיבותו של עיקרון הפומביות כה גדולה, עד כי גוברת היא על הסכמת הצדדים לסכסוך. הלכה היא, כי אף אם הסכימו בעלי הדין למתן צו איסור פרסום, לא יורה בית המשפט על נעילת דלתות בית המשפט, אם לא מצא לכך אסמכתא מפורשת בחוק".
השופטת דחתה את טענת מעריב, לפיה הסכם הפשרה הושג במסגרת הליך של גישור, "ומכיוון שהליך הגישור חסוי מטיבו, הרי שיש להורות כי אף פסק הדין וכן הסכם הפשרה יהנו מן החיסיון", וקבעה כי הבקשה אינה להסיר החיסיון מהליך הגישור, אלא מהסכם הפשרה ופסק הדין שבא בעקבותיו.
אם הצדדים היו מסיימים את הסכסוך בפשרה ביניהם ולא מביאים אותה לאישור בית המשפט, הרי שלא ניתן היה לכפות עליהם לגלות את ההסכם. משהוגש ההסכם לבית המשפט, עיקרון הפומביות חל גם על הסכם הפשרה ועל פסק הדין שבא מכוחו.
בש"א 166055/03 אסף ברגרפרוינד נ' ספקטור דוד;
ת.א. 15934/95 דוד ספקטור נ' עופר נמרודי ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה