פלשתינים שפוטרו בשל ההינתקות לא יקבלו פיצויי פיטורים

עובדים פלשתינים שעבודתם בגוש קטיף הופסקה בשל ההינתקות, אינם זכאים לפיצויי פיטורים. כך קבע שלשום (א', 13.2.11) בית הדין הארצי לעבודה.

17 תושבי חאן יונס הועסקו במתפרה שבבעלות יוסי שוורץ בגן-אור, אך ההינתקות הביאה להפסקת עבודתם - אם כי המתפרה והציוד שבה נותרו בידיהם. תביעתם לפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה נדחתה, וכך גם החליט בית הדין הארצי בהתאם לדעת הרוב שכתב השופט יגאל פליטמן.

פליטמן מציין, כי הנושא אינו מוסדר בחוק ההתנתקות, ולפיכך יש לפנות לדין הכללי ולבחון האם הפועלים פוטרו. תשובתו לכך היא שלילית, שכן לא התרחש מעשה של פיטורים מצידו של שוורץ. פליטמן מצטט בהסכמה את קביעתו של בית הדין האזורי:

"מקדמת דנא, מקובל עלינו, כי הוראות חוק פיצויי פיטורים דורשות, כי מעשה פיטורים או התפטרות ייעשו במעשה ברור אשר יוצר וודאות, כי אכן הצד הפועל אומנם התכוון לסיים את הקשר והודיע על כך לצד השני.

"ברור הוא, כי במקרה דנן איש מהצדדים לא ביקש לסיים את הקשר ואף לא פעל לעשות כן. על כן, קשה לקבוע במקרה דנן, כי הפסקת הפעילות במתפרה נעשתה על ידי הנתבע כמעשה פיטורים.

"...אין חולק כי מדובר במצב אבסולוטי בו על פי החלטת גורם חיצוני, הופסקה פעילות המפעל כאשר למעביד אין כל יכולת או אפשרות להמשיך בהעסקת התובעים, אף אם רצה בכך.

"...מדובר במעביד אשר ישיבתו באזור נעשתה כדת וכדין בהתאם להחלטות ממשלת ישראל במשך שנים רבות ורק מכוח החלטות הממשלה ליישום תוכנית ההתנתקות, ואלה בלבד, נמנע ממנו להמשיך בקיום המפעל".

פליטמן מוסיף ואומר, כי לשוורץ לא הייתה כל כוונה לפטר את עובדיו, ויש להניח, כי אלמלא ההינתקות, היו יחסי העבודה שבין הצדדים נמשכים לתקופת זמן בלתי ידועה. "עסקו של המשיב נלקח ממנו מכוח 'מעשה המדינה', החוק וצוויו, והועבר למעשה לידי הרשות הפלשתינאית, שיכולה הייתה להעבירו לידי המערערים, או לדאוג להם בדרך אחרת, במסגרת אחריותה לכלל תושביה. משכך הם הדברים, לא ניתן לקבוע כי המשיב פיטר את עובדיו המערערים".