כניסת הכוחות המצרים לסיני לדיון בוועדת החוץ והביטחון

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, קובע כי על ועדת החוץ והביטחון לבחון את ההיתר הזמני שנתנה ישראל לכוחות הצבא המצרי להכנס לסיני. זאת לנוכח המהומות

לדברי ינון, אשר פרסם חוות דעת על-פי בקשת יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ההיתר אינו מחייב את אישור הכנסת, אך ראוי שהכנסת תפקח על ביצועו.

עם זאת, הגיע ריבלין לסיכום עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ שאול מופז, כי הנושא יידון בקרוב בוועדה. זאת נוכח הבהרתו של עו"ד ינון, כי על-אף שאין חובה לאשר את ההסדר הזמני במליאת הכנסת, "על ועדת החוץ והביטחון, באמצעות אחת מוועדות המשנה שלה, לפקח על הנושא ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בעניין זה, נוכח רגישותו ומשמעויותיו".

יו"ר הכנסת אמר כי במהלך עשרות השנים האחרונות, התגבש נוהג על-ידי כל ראשי ממשלות ישראל, מבגין ועד רבין, מנתניהו ועד שרון, שלפיו הסכמים בינלאומיים מאושרים על-ידי הכנסת.

"הכרעתו של היועץ המשפטי לכנסת בסוגיה זו שאין צורך באישור הכנסת, איננה מאפשרת לכנסת להתעלם מחובתה לפקח על פעולות הממשלה, במיוחד בנושאים רגישים מעין אלו. על הכנסת לעקוב אחר סוגיה זו והשלכותיה, באמצעות ועדת החוץ והביטחון", אמר.

בחוות דעתו מנתח ינון את המצב המשפטי נוכח השינוי בהסכם, וכותב כי על-אף הנוהג שנוצר לפיו מובאים הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת, עדיין ישנה "אי בהירות" באשר לחובה זו.

לדבריו, "על-פי המצב המשפטי הנוהג כיום אין כל דבר חקיקה המחייב את הממשלה להביא הסכמים בינלאומיים חשובים לאישור הכנסת (למעט הסכמים הכרוכים בויתור על שטחים משטחי מדינת ישראל). לפיכך, ספק רב אם הפרקטיקה שנוצרה, הראויה כשלעצמה, להביא הסכמים חשובים לאישור הכנסת, הינה אכיפה מבחינה משפטית. על כן, חתימת הממשלה על הסכם שכזה בוודאי תחייב את המדינה, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי, גם אם ההסכם לא הובא לאישור הכנסת".

באשר להכנסת הכוחות המצריים נוכח ההסכמות בנספח הצבאי להסכם בין המדינות, המחייב פירוז כוחות צבאיים בשטחים הסמוכים לגבול, מציין עו"ד ינון כי "על-אף שמדובר, ככל הנראה, בהכנסת כוחות משמעותית בניגוד להסכם, הרי שנוכח הנסיבות יוצאות הדופן שיש להן השלכה ברורה על היציבות והביטחון באזור, ונוכח הדחיפות שבהכנסת הכוחות וזמניות ההיתר שניתן, ניתן אפוא לראות בהכנסת הכוחות המצריים לתקופה מוגבלת השלמה והתאמה של הסדרי הביטחון שבהסכם לנסיבות המשתנות באזור, במסגרת ההסכם ותכליותיו ("לספק ביטחון מירבי לשני הצדדים"). בנסיבות אלה בוודאי לא ניתן לקבוע שיש חובה להבאת הנושא לאישור הכנסת".

עוד מציין ינון כי החלטת שר הביטחון בנושא לא הובאה אף בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וממליץ: "נראה כי הגיעה העת להסדיר בחקיקה את סוגיית הבאתם של הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת. מקומה ותפקידה של הכנסת בהליך אישור הסכמים בינלאומיים חשובים, מן הראוי שיוסדר בחקיקה ראשית ולא ייוותר ל"חסדי" הממשלה, גם אם זו התחייבה בפני בג"ץ בשעתו כי תביא הסכמים מסוג זה לאישור הכנסת".

"מן הראוי לזרז את התהליך להסדרת סוגיה חוקתית זו ולהסיר את אי הבהירות וחוסר הקוהרנטיות המאפיינים כיום את סוגיית הבאת הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת", הוסיף.