העירייה ביטלה התנגדותה - פרויקט חג'ג' יוצא לדרך

פרויקט 72 דירות היוקרה של קבוצת רכישה בראשות האחים יצחק ועידו חג'ג, ברמת אביב ג' בת"א - יוצא לדרך. זאת, לאחר שהיזמים חתמו ביום ד' (2.2.11) על הסכם עם נציגי התושבים, המאפשר את הבניה. יבנו בניינים בני 11 ו-8 קומות, בתיכנונו של אילן פיבקו. דירות 4 חדרים, 125 מ"ר, יעלו החלה מ-2.1 מיליון שקל, ודירות 5 חדרים, 145 מ"ר, יעלו החל מ-2.65 מיליון שקל.

היזמים התחיבו, במסגרת ההסכם, לבנות 15 דירות מוזלות , במסגרת דיור בר השגה, אי-שם בת"א, אך דבר זה אינו נותן טובת הנאה כלשהיא לתושבים.

פרטי העסקה, הנחשפים היום (6.2.11) ב-News1, מצביעים על סחבת בלתי נסבלת בדיוני הוועדה המקומית לבניין ערים בת"א, כמפורט בהמשך. להלן לוח אירועים של העסקה:

* 2005 : חברת מודגל, בבעלות דוד פדרמן יעקב גוטנשטיין ואלפס פסל, זוכה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל, וקונה מגרש בן 3.16 דונם ברחוב קק"ל פינת רחוב בן יוסף. יעוד המגרש ציבורי, עדיפות לבניית תחנת משטרה.
* 7.2.07 - הוועדה המקומית לבנין ערים מחליטה לשנות את יעוד המגרש למגורים, לבניית 88 דירות. לאחר דיון נוסף, וערעור של חברי מועצה שנדחה, מועברת התב"ע למחוזית בספטמבר 2007.

אישרו שינוי יעוד ל-69 דירות – והתחרטו

* 11.5.09 – הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מאשרת את התוכנית. זאת, לאחר דיון במקומית בהתנגדויות, והקטנת היקף הבניה ל-69 דירות.
* יוני 2009 – המקומית מתחרטת, לאור לחצם של תושבים ונציגי "הירוקים", בראשות פאר ויסנר. היא מנסה לערער על התוכנית בפני המועצה הארצית, אך נדחית, כי מועד הערעור עבר.
* 11.7.09 – קבוצת רכישה בראשות האחים חג'ג', הסבורה לתומה שהכל בסדר והתב"ע אושרה, קונה את המגרש ממודגל ב-81.5 מיליון שקל.

הלכו לביהמ"ש וקיבלו על הראש מהשופט

* 2.9.09 – "הכל בסדר"? מה פתאום! המקומית דנה שוב בתוכנית – זו ישיבתה השניה בעניין זה – ומחליטה לפנות לביהמ"ש המחוזי בת"א נגד שינוי היעוד. במקביל, מחליטים גם 118 תושבים לפנות לביהמ"ש בעניין זה.
* 29.11.09 – השופט גלעד נויטל נותן מקלחת קרה לוועדה המקומית ולתושבים, ומגלה להם את המצב לאמיתו: "סיכויי העתירה קלושים" – הוא קובע. ראשית, העתירות הוגשו בשיהוי, באיחור ובתום לב. מדוע לא הוגשו ב-2007, כאשר המקומית אישרה את שינוי היעוד למגורים? שנית, קובע השופט, הוועדה המחוזית מוסמכת על-פי התב"ע הקודמת לאשר בניית בתי קולנוע ואולמות ריקודים, שיהוו מיטרד גדול יותר מדירות מגורים! "עדיף לכם שיהיו דירות, זו החלטה סבירה, ובית המשפט אינו מתכנן-על!" – קובע השופט נויטל. הוחלט לבטל את העתירה של התושבים. מזל שאין צו להוצאות.
* 29.11.09 – פתאום אין סחבת. נציגי הוועדה המקומית, שנפל להם האסימון, ממהרים לחתום באותו יום על הסכם פשרה עם היזמים, שלפיו יוכלו לבנות את הדירות, ובתמורה, כביכול, יבנו 15 דירות זולות לצעירים בעיר. ההסכם טעון אישור העירייה. לאחר האישור, ימחקו גם הם את העתירה שלהם, חסרת הסיכוי.

ביטלו, התחרטו, אישרו
* 9.12.09 - הסכם הפשרה מגיע לדיון בוועדה המקומית. ויסנר, ארנון גלעדי ואחרים יוצאים נגד הסכם הפשרה. הוועדה דוחה את ההסכם ברוב של 5 נגד 1 (היכן היו החברים האחרים בועדה?). ויסנר וגלעדי דורשים להמשיך בהליכים המשפטיים נגד המועצה הארצית , למרות שהעתירה כבר בוטלה, למרות שהיועצת המשפטית של העירייה, עו"ד שרי אורן, הסבירה להם את המצב, ולמרות שהשופט, כאמור, הבהיר לתושבים שאין להם סיכוי.
* 5.1.11 – המקומית מתכנסת שוב, חוזרת בה מהחלטת הביטול, ומחליטה ללא התנגדות לאשר את ההסכם, שאותו דחתה לפני יותר משנה. הנימוק, כפי שמציגה אותו יועצת משפטית של העירייה, הוא שהתושבים והאינטרס הציבורי "קיבלו על-ידי כך פיצוי".
* 2.2.11 – התושבים ונציגי קבוצת הרכישה חותמים על ההסכם. הבניה יכולה לצאת לדרך (כאשר העירייה תיתן היתר בניה, מה שיכול לקחת עוד זמן רב)

התושבים לא השיגו דבר
שתי נקודות בולטות בסיפור:

התושבים ו"הירוקים" לא השיגו דבר, והדירות יבנו כפי שתוכנן, אולי עם גינה יפה סביבן. בנית 15 דירות (בהסכם כתוב 1,000 מ"ר) אינה נותנת דבר, כי הדירות המוזלות לצעירים יבנו, על-ידי קבוצת הרכישה, אי שם בת"א, לא חלילה ברמת אביב ג'. למה חתמו על ההסכם? כי לא הייתה להם ברירה, השופט נתן להם על הראש, העתירות הנגד התב"ע בוטלו ,והיא בתוקף.

הסחבת הבלתי נסבלת של הוועדה המקומית. הוועדה המקומית דנה בהסכם הפשרה בדצמבר 2009 ודחתה אותו. היא דנה בו שוב בינואר 2011 – ואישרה אותו. עברו 13 חודש בין ישיבה לישיבה, כאשר דבר לא השתנה בנוסח ההסכם. למה חיכו יותר משנה? הרי היה ברור להם כבר בסוף 2009, שאין סיכוי לשנות את התב"ע המאושרת.