מדוע מחיר הדלק עולה

1. לאור המדיניות הממשלתית של המשך מתווה הפחתת מס הכנסה לחברות וליחידים, יש לבצע התאמות בהכנסות המדינה ממסים עקיפים בתקציב 2011–2012.

2. סכום של כ-3.8 מיליארד שקל מתוך ההתאמות האלה הוא השינוי במס על הדלק. להבדיל מהעלאת המע"מ העלאה מקבילה של כ-1%, שידוע כמס עקיף רגרסיבי הפוגע בשכבות החלשות – המחקר העולמי מראה שהעלאת הבלו אינה משפיעה באופן מהותי על האי-שוויון. על כן בחרה הממשלה בחלופה הזאת הכוללת את העלאת הבלו על הבנזין והסולר ב-20 אגורות לליטר בכל אחת משנות התקציב.

3. חלופה זו נבחרה בעבר גם על-ידי הממשלה הקודמת, אשר העלתה בתקופת כהונתה את המס על הבנזין ב-16 אגורות לליטר ואת המס על הסולר ב-1.06 שקלים לליטר.

4. כפי שהוצג על-ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת לוועדת הכלכלה, שיעור המס מתוך מחיר הבנזין בישראל הוא נמוך במעט מהממוצע האירופי. בהערת שוליים: בישראל מהווה המס 56% ממחיר הדלק ובמערב אירופה הוא מהווה 58%. זה מבוסס על המדד של EU-15.

5. מיסוי גבוה של הדלק הוא עיקרון מקובל ונפוץ בעולם עקב ההשפעות החיצוניות השליליות של הנסיעה ברכב פרטי על המשק והחברה, שהעיקריות שביניהן הינן זיהום אוויר, תאונות דרכים וגודש בכבישים. עוד פעם הערת שוליים: אומדן גס של העלויות החיצוניות הללו הינו 6% מהתוצר, דהיינו, קרוב ל-50 מיליארד שקלים בשנה.

6. המגמה בישראל בשנים האחרונות הינה הפחתת מסי הקנייה על כלי רכב על-מנת לאפשר רכישת כלי רכב חדשים, בטיחותיים יותר ומזהמים פחות. מס הקנייה האפקטיבי ירד בחמש השנים האחרונות מ-89% ל-66%. במקביל קיימת מגמה להעלאת הבלו, אך תוך השקעה מסיבית בפיתוח תחבורה ציבורית ומערכות הסעה המונית במטרופולינים. בחמש השנים האחרונות רכב חדש משלם 8,000 שקל פחות מס קנייה, אך כ-1,200 יותר בשנה בשל העלאת הבלו. זה ההתחשבנות בין הסעיפים השונים.

7. בנוסף, הממשלה מסבסדת את הרוב המוחלט של עליית מחירי הדלק לתחבורה הציבורית, שבה עושות שימוש בעיקר השכבות החלשות. מחירי התחבורה הציבורית מוצמדים למדד המחירים לצרכן, ולא למדד מחירי הסולר, כך שהעלאת הבלו בתחבורה הציבורית ממומנת ברובה המוחלט על-ידי סובסידיה ממשלתית עמוקה, אשר צפויה לעמוד בשנת 2011 על יותר מ-3 מיליארד שקלים חדשים.