"חופש אקדמי אינו חופש אפליה"

בג"ץ הורה היום (ב', 31.1.2011) לאוניברסיטאות למחוק מתקנוניהן את הסודיות הגורפת המוטלת על דיוני ועדות המינוי והקידום הפועלות בהן. הנשיאה דורית ביניש קבעה נוהל מפורט, לפיו יתאפשר העיון בפרוטוקולים אלו למי שמושפעים מהחלטות הוועדות.

פסק הדין ניתן בערעור של אוניברסיטת בר-אילן על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שהורה לה לחשוף בפני שני מרצים שפוטרו את פרטי הדיונים בעניינם. לערעור זה צורפה עתירה של יתר האוניברסיטאות באותו נושא.

בית הדין הארצי פסל את הוראת התקנון האקדמי של בר-אילן, אשר קבעה את סודיות דיוניהן של ועדות המינוי, והציע במקומה הוראה מתוקנת ומפורטת בנוגע לאופן הגילוי בפני המועמד שעניינו נדון. על כך הוגש הערעור.

ביניש קובעת, כי החופש האקדמי המוענק למוסדות להשכלה גבוהה, אינו חזות הכל: "אין הוא משמיע חופש להפלות, ואין מוענק במסגרתו פטור מתחולתן של נורמות היסוד של שיטתנו המשפטית". אם מתעורר חשש לאפליה, אף יוכלו בתי המשפט להתערב בהחלטות הפרסונאליות של המוסדות האקדמיים.

"החופש האקדמי מגן על המוסד האקדמי מפני התערבות בתכנים, בתוכניות הלימודים ובחילופי הדעות - לרבות קביעת שיטות ההוראה, הפעילות החינוכית והמדעית ומינויים מוסדיים - שכן כל אלה מצויים בתחום השיקול האקדמי-המקצועי. אלא שיש להבחין בין החופש האקדמי, לבין הצורך בחשיפה ובמסירת נתונים לשם בירור וביקורת על הכרעות מוסדיות שיש בהן חשש לפגיעה באנשי הסגל שלא מטעמים אקדמיים ולא משיקולים לגיטימיים. לשם כך, מתחייב בירור האמת, תוך הקפדה על כך שלא תהא התערבות בחופש האקדמי".

לאחר שהיא דוחה טענות אחרות לחיסיון שהעלו האוניברסיטאות קובעת ביניש, כי בתי הדין לעבודה צדקו כאשר קבעו, כי האינטרס בהחלפת דעות באופן חופשי בוועדות המינוי, אינו שקול כנגד אינטרס הפרט שעניינו נדון בפניהן, לקבל מידע מפורט על הנעשה בעניינו והאינטרס הציבורי בחקר האמת בהליך השיפוטי. על כן לא קמה הצדקה לחרוג במקרה זה מסדרי הדין המקובלים בדבר גילוי מסמכים.

ביניש קובעת, כי יש ממש בקביעת בית הדין הארצי, לפיה תניות הסודיות הגורפות בתקנוני האוניברסיטאות, אינן נותנות משקל מספיק לזכויותיו של המועמד לקבלת מידע. עם זאת, אין לחייב אותן לשקול באופן פרטני את חשיפת פרוטוקול הדיון בפני חבר סגל שמועמדותו נדחתה כל אימת שמתבקש גילוי כזה.

לדעתה, קיים הבדל משמעותי בין זכותו של מועמד לגילוי מידע בטרם יפתח בהליך משפטי, לבין זכותו במסגרת הליך משפטי מתנהל. כמו-כן, קיים צורך ביצירת כללים אחידים ובהירים לעניין היקף הגילוי הנדרש בעקבות החלטות ועדות המינוי והקידום אשר יחולו על חברי הסגל במידה שווה.

לפיכך, קובעת ביניש, על האוניברסיטאות לסייג את הוראות הסודיות הגורפות בתקנוניהן האקדמיים, בהתאם להנחיות המשקפות נקודת איזון שעניינה גילוי המידע הרלוונטי למועמד, מבלי להקנות לו זכות עיון בפרוטוקול מילולי של הדיון. ביניש קבעה הסדר מפורט בנושא זה.

המידע מישיבות ועדת המינוי או הקידום יימסר למועמד שסורב לאחר ישיבת ועדת המינוי או הקידום בפרק זמן הולם בטרם יערך לו שימוע, באמצעות סיכום דיון שיכלול את הפרטים הבאים:

* ציון שמות חברי הוועדה שהשתתפו בדיון, למעט כאשר מדובר בוועדה מקצועית, ומבלי שיצוינו שמות מחווי הדעה בעניינו.

* פירוט התשתית העובדתית שעמדה בבסיס קביעת ההחלטה. כלומר: מהות החומר שהונח בפני הוועדה לצורך הדיון בהתאמת המועמד לדרגה או לקביעות, וציון עיקר תוכנן של חוות הדעת ללא חשיפת שמות כותביהן או כל פרט מזהה ביחס אליהם.

* התחומים בהם נבחנה איכותו האקדמית של המועמד (מחקר, הוראה, הנחיית תלמידים לתארים מתקדמים, השתלבות ביחידה האקדמית, תרומה כללית ליחידה ועוד) ומידת התאמתו של המועמד בכל אחד מהם. ככל שנשמעו דעות סותרות בהיבט זה - יש לציינן.

* הנימוקים שהועלו לקראת קבלת ההחלטה, כלומר: העניינים שבהם דנה הוועדה.

* השיקולים שהנחו את הוועדה לגבי ההחלטה הסופית תוך התייחסות לתחומים השונים שבהם נבחנה התאמתו האקדמית של המועמד למשרה ופירוט הדעות שהושמעו בדיון בעד ונגד קידומו.

* השורה התחתונה של ההחלטה. סיכום הדיון ייערך על בסיס תרשומת שנרשמה במהלך הדיון ויו"ר הוועדה או המזכיר האקדמי יחתום עליו ויהיה אחראי לכך שהסיכום משקף נאמנה את מהלך הדיון.

את הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות ייצג עו"ד דרור גל, ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך ושות'.

צילום: חופש אקדמי אינו חזות הכל. ביניש [צילום: פלאש 90]