ח"כ אריאל: לפרקליטות יש מכסת כתבי-אישום נגד מתנחלים

פרקליטות המדינה קבעה מכסה של הגשת 15 כתבי-אישום בחודש נגד מתנחלים. כך טוען ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), במאמר שפירסם בסוף השבוע בעלון "עולם קטן" המופץ בבתי הכנסת.

מאמרו של אריאל מתמקד בפעילותו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, על-רקע סרטון ההסתה של אורי ברעם שקרא לרצוח אותו. אריאל מגנה בחריפות רבה ביותר את הסרטון, אך אומר שיש לדון במה שהוא מכנה "הפעילות הבעייתית והשנויה במחלוקת" של ניצן. לדבריו, ניצן מנצל לרעה את תפקידו הממלכתי כדי לתת ביטוי לדעותיו הפוליטיות.

אריאל טוען, כי תפקידו של ניצן נוצר בידי ממשלת רבין לאחר הסכמי אוסלו, במטרה ברורה: להתנכל למתנחלים. צוותו הוקם בסודיות ונהליו היו כה חשאיים, עד שהיועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, אסר ב-1998 להעביר עותק מהם לעיון שרי הממשלה ואיפשר את העיון בהם רק במזכירות הממשלה. נהלים אלו בוטלו בספטמבר 1998, אך הצוות ממשיך לפעול עד היום.

לטענת אריאל, מינויו של ניצן בידי היועץ המשפטי הבא, מני מזוז, נעשה בחוסר סמכות, שכן הצוות אמור היה לעבור מן העולם. אריאל מאשים את ניצן באחריות לרוב המכריע של ההתנגשויות בין המתנחלים ותומכיהם לבין הפרקליטות. לדוגמה הוא מציין את התנגדותו של ניצן למתן חנינות לפעילים נגד ההינתקות ואת השימוש הרב שהוא עושה בצווי הרחקה מינהליים כלפי מתנחלים (צעד שלא ננקט אפילו כלפי ראשי הפשע המאורגן).

אריאל מוסיף ומתאר כיצד יכול היה ח"כ זאב אלקין (אז יו"ר ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון וכיום יו"ר האופוזיציה) לעיין במסמכי הצוות של ניצן רק בהשגחתו הצמודה של האחרון. אלקין גילה, כי 12 מתוך 14 הפרוטוקולים שהועברו לעיונו, עסקו באכיפת החוק על גורמי ימין. לבסוף טוען אריאל, שניצן ממשיך בתפקידו למרות שפוטר בידי בנימין נתניהו.

-
"עובדות שאינן מדויקות"

בתגובתו ל"עולם קטן" נמנע משרד המשפטים מלהתייחס לרוב טענותיו של אריאל - מה שמלמד שהן נכונות, או שהמשרד אינו מתייחס בצורה ראויה לטענותיו של חבר-כנסת. בתגובת המשרד נאמר, כי מדובר בהטחת דברי בלע בעובד ציבור מסור, הפועל בגיבוי מלא של פרקליטי המדינה והיועצים המשפטיים לממשלה.

"עוד יותר צר לנו על שבמאמר נכללו עובדות שאינן מדויקות וחלקן כלל אינן נכונות", מוסיף המשרד. "די בדוגמה אחת בלבד בהקשר זה - הטענה כאילו ראש הממשלה פיטר את שי ניצן, הינה כמובן מופרכת". לבסוף מביע המשרד צער על פרסום מאמר פוליטי בעלון המחולק בבתי הכנסת, באומרו שאין הוא ראוי לקריאה במסגרת זו.