מהפכת מיחזור: חוק האריזות אושר בכנסת

הכנסת אישרה (יום ד', 19.1.11) את חוק האריזות בקריאה שנייה ושלישית. החוק שאושר מטיל אחריות ישירה על כלל היצרנים והיבואנים בישראל לאסוף ולמחזר את פסולת האריזות של מוצריהם.

החובות המהותיות שיחולו על היצרנים והיבואנים על-פי החוק ובהם עמידה ביעדי המחזור של פסולת האריזות, ייכנסו לתוקף ב - 1 ביולי 2011.

הצעת חוק האריזות הממשלתית, אותה הוביל השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, מבוססת על הצעת החוק הפרטית שניסחה 'אדם טבע ודין' והיא אחת מהצעות החוק הסביבתיות החשובות ביותר שהובאו לאישורה של הכנסת.

מחזור מדורג עד ל-60% מסך משקל האריזות

בהתבסס על הדירקטיבה האירופאית, החוק יחול על אריזות מחומרים שונים וממגוון רחב של מוצרים (ביתיים ותעשייתיים גם יחד), כדוגמת נייר, זכוכית, פלסטיק ומתכת. היצרנים והיבואנים יהיו מחויביים בהדרגה למחזר 60% מסך משקל האריזות של המוצרים שנמכרו או יובאו בכל שנה. יצרן יהיה חייב לעמוד ביעד מיחזור שנתי לפי סוג החומר, ובלבד שממוצע האיסוף והמיחזור הכולל לא יפחת מ-60%.

הרשויות המקומיות יחויבו לקבוע הסדרי הפרדת פסולת לשני זרמים ("רטוב" ו"יבש") והמשרד להגנת הסביבה יממן הצבה של תשתיות מיון ומיחזור פסולת בכל הרשויות.

גובה הקנס הכספי שנקבע בחוק לגבי אי עמידה ביעדי המיחזור הוא 2500 שקלים לכל טון אריזות שלגביו התקיימה הפרה. כלומר, כל אחוז אחד של חריגה מהיעדים שנקבעו יגרור קנס של 15 מיליון שקלים לרשות.

כמו-כן קובע החוק, כי החל מינואר 2020, תיאסר באופן גורף הטמנת פסולת אריזות באתרי הטמנה. ניתן יהיה רק למחזר אריזות או להפיק מהן אנרגיה בלבד.

לדברי המשרד להגנת הסביבה, התועלת המרכזית הצפויה מהחוק המוצע היא החיסכון הצפוי בעלויות הישירות והעלויות החיצוניות של הטיפול בפסולת במתכונתו הנוכחית. החוק אף צפוי לעודד פיתוח של תעסוקה מקומית בתחום המחזור וההשבה (פוטנציאל הגדלת התעסוקה בהיקף של 50-20 אלף מועסקים בישראל, לפי חישוב של 15-10 משרות על כל 1,000 טון פסולת); ייעול וחסכון בתהליכי ייצור בתעשיה - חיסכון במשקל האריזה, מעבר לשימוש בחומרי גלם סביבתיים יותר, ועוד.

גידול 3% עד 5% בכמות הפסולת מדי שנה

במדינת ישראל כמות הפסולת גדלה בשיעור של כ-3%-5% בכל שנה. כל תושב מייצר בכל יום, בממוצע, כ-1.6 ק"ג אשפה. בסך הכול מצטברים בישראל כ-5.4 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. משקל פסולת האריזות בישראל מוערך בכמיליון טון בשנה. פסולת זו תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, דבר הגורם לבזבוז משאבי קרקע יקרים ולפליטה מוגברת של גזי חממה.