נלחם בספקולנטים בנק ישראל הודיע (יום ד', 19.1.11) כי יקבע בצו חובת דיווח על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ שביצעו עסקות החלף שקל-מט"ח ועסקות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד.
חובת הדיווח תחול לגבי פרטי העסקות שביצעו ולגבי החזקותיהם בנכסים אלה. כמו-כן תחול חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון ש"ח ומעלה ביום אחד. תושבי חוץ אלה יידרשו לדווח על פרטי העסקות שביצעו ועל החזקותיהם בנכסים אלה.
היום הפיץ בנק ישראל את טיוטת הצו לבנקים, למתווכים פיננסיים ולאחרים לקבלת הערותיהם עד ל-26 בינואר. חובת הדיווח תיכנס לתוקף תוך זמן קצר לאחר קבלת ההערות.
לדברי הבנק, בחודשים האחרונים גדל נפח העסקות בנגזרות מט"ח ובמק"מ במידה ניכרת, והצעד האחרון בא כדי לשפר את יכולת הניתוח שלו לגבי העסקות והמגמות במכשירים אלו, במסגרת המעקב אחר התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל.
האפשרות - צעד מקדים להטלת מס רווחי הון
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, אמר כי
ייתכן והצעד שנקט בנק ישראל הינו צעד מקדים להטלת מס רווחי הון או מס על כניסת הון לטווח קצר. מנגד, ציין, ייתכן גם שמדובר בצעד הרתעתי בלבד, על-מנת לגרום להקטנת הפעילות של זרים בשוק המק"מ, בו הם מנצלים את הפרשי הריבית לטווח קצר בין ישראל לארה"ב ולאירופה.
אפשרות שלישית, ע"פ שראל, היא שבנק ישראל פשוט מעוניין ביותר מידע על עסקות אלה, כדי שיוכל לנתח בצורה טובה יותר את שוקי האג"ח והמט"ח.
"ככל הידוע היום, רוב ההשקעות של זרים בשוק המק"מ מגודרות מבחינת חשיפת המטבע (כלומר הזרים מרוויחים את הפער בין הפרשי הריבית ל-forward של שערי החליפין מבלי לקחת פוזיציה על השקל), אך חלקן אינן מגודרות (ולכן משפיעות על שער החליפין)", הסביר שראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה