נגיד בנק ישראל, הד"ר דוד קליין, הוריד את הריבית לחודש יולי בשיעור גבוה יחסית של 0.5%. זאת בהתאם לתחזיות האנליסטים, שצפו הורדה של 0.3%-0.6% בריבית.
לאחר ההפחתה תרד ריבית בנק ישראל לרמה של 7.5% ואילו ריבית הפריים (ריבית הבסיס של הבנקים לפקדונות והלוואות) תרד ביום חמישי לרמה של 9%.
ריבית החובה המירבית על האוברדראפט תרד לרמה של 13.5% לשנה עבור אשראי שבמסגרת, ול-15.5% לשנה עבור אשראי שחורג מהמסגרת.
המדובר בהפחתה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2001, אז הפחית הבנק המרכזי את הריבית בשיעור חד של 2% - מה שגרם לזעזוע בשווקים הפיננסיים ולפיחות חד בשקל.
בשליש הראשון של השנה הוריד בנק ישראל את הריבית במנות קטנות של 0.2%. הריבית לחודש מאי ירדה בשיעור של 0.3% ואילו הריבית לחודש יולי ירדה בשיעור גבוה יותר של 0.4%.
בבנק ישראל מסבירים את ההפחתה ברגיעה שחלה בשוק מטבע החוץ ובשוקי הכספים וכן בציפיות הנמוכות לאינפלציה.
ההורדה המואצת יחסית החודש בהשוואה לחודשים האחרונים נובעת בין היתר מהלחץ שהופעל על הנגיד מצד היצואנים ומנכ"ל משרד האוצר, שטענו ששערו של השקל גבוה מדי - מה שפוגע בכלכלה הישראלית.
התעשיינים והיצואנים טענו כי על קליין להוריד את הריבית במנות גדולות יותר של 0.7%-1% מדי חודש - על מנת לבלום את הייסוף בשקל ולסייע ליצואנים הישראלים.
עם זאת היו גורמים שהזהירו את הנגיד מפני הורדה חדה מדי בריבית, מחשש לזעזוע נוסף בשוקי הכספים, כפי שאירע בסוף 2001.
יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, רימון בן שאול, שיבח את החלטת הנגיד: "החלטת בנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית היא נכונה ומחוייבת המציאות, לאור ההתפתחויות הכלכליות והמדיניות".
בן שאול מציין, כי על בנק ישראל להאיץ את קצב הורדת הריבית, על רקע המיתון העמוק והאבטלה הגואה. בן שאול סבור, כי בעקבות אישור התוכנית הכלכלית של הממשלה, אישור הערבויות של ממשלת ארה"ב ואישור "מפת הדרכים" בממשלה, האינפלציה הנמוכה והיסוף בשקל - האצה בקצב הורדות הריבית לא רק שלא תפגע ביציבות המשק אלא תתרום למעבר לצמיחה.
בן שאול מדגיש, כי הורדת הריבית חיונית הן לסקטור העיסקי והן לשם הגדלת הביקושים בשוק המקומי. "בנוסף תוכל העלאת הריבית לקזז במידה מסויימת את היצעי המט"ח הגדולים המגיעים למשק מצד גורמי חוץ, מה שיגרור לפיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר, שנחוץ על מנת לשמור על רווחיות היצוא".
בן שאול סבור כי הבעיה המרכזית של המשק היא המיתון המעמיק בו אנו שרויים, "ואולם, הריבית הגבוהה מהווה כיום את אחד הגורמים המעיקים, יותר מכל, על המגזר העסקי", אמר.
גם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שיבח את החלטת הנגיד היום. לדבריו, יש להמשיך ולהפחית את הריבית במשק בשיעורים מדודים - ואסור להתפתות להפחתה מואצת כמכשיר לחידוש הפיחותים.
"ב'סרט' הזה, של הפחתה בלתי אחראית, היינו כבר בסוף שנת 2001 וראינו בדיוק למה זה גרם", אמר לין, שיצא נגד הלחצים הכבדים שהופעלו לאחרונה על הנגיד להורדת הריבית באופן משמעותי יותר.
"זוהי מגמה בלתי בריאה ובלתי רצויה. לפני הנגיד נמצאים נתוני המשק, ממש כמו לפני כל גורם אחר במשק ואולי אפילו יותר. יש להוריד את הריבית ולעזור ליצוא, אך יש לעשות זאת באופן מדוד וקצוב ולסייע ליצואנים באמצעות צמצום העלויות העסקיות המועמסות על-ידי הממשלה".
עפ"י הערכות אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, הפחתת הריבית שנעשתה היום, תקטין את הוצאות הריבית של המגזר העסקי ב-700 מיליון שקל בשנה.
יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, בירך גם הוא על הורדת הריבית: "יש להתקדם בהורדת הריבית צעד אחר צעד - עד שנגיע לשיעורי הריבית שיעודדו השקעות, ייצרו מקומות עבודה ויביאו לצמיחה.
"הורדת הריבית חשובה בראש ובראשונה לשכבות הביניים ולשכבות החלשות, המשלמות את מחיר האוברדרפט בבנק. מחירי הריבית קשים מנשוא עבור משקי הבית הפרטיים", אמר.
פרץ קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להקים קבינט חברתי כלכלי, בהשתתפות האוצר, בנק ישראל, ההסתדרות והמעסיקים - במטרה להעמיד את הצמיחה ואת המאבק באבטלה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה