העשירים - מרוצים מהטיפול הרפואי בישראל

ממחקר שערך פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, על איכות הטיפול והשירות במערכת הבריאות בישראל, עולה כי כ-1.83 מיליון איש פקדו במהלך השנה האחרונה את בתי החולים בישראל או הגיעו לחדרי המיון בעצמם או כמלווים של חולה. המדובר בהגעות של אנשים בוגרים מגיל 18 ומעלה.

ממצאי המחקר הוצגו על-ידי פרופ' דגני בסוף החודש שעבר בכנס שערך איגוד מנהלי בתי חולים בישראל שהתקיים בנצרת. ממסקנות עבודת המחקר עלה הצורך של הממסד הרפואי לפתח עוד יותר את תחום השירות למטופלים, או במילים אחרות להפוך את החולה מ"מטופל" - ל"לקוח" מרוצה.

במחקר ביקש פרופ' דגני לבדוק מי מקבוצות האוכלוסיה בישראל נאלצה לבקר יותר בבתי החולים בארץ. מממצאי המחקר בנושא זה עולה כי 62% מאוכלוסיית הקבוצה, "דת ולאומיות" ("המתנחלים" ברובם) נאלצו לבקר במשך השנה בבית חולים - יותר מאוכלוסיית שאר הקבוצות באוכלוסיה נמנים על קבוצת הדת ולאומיות. פרופ' דגני מעריך כי הסיבה לנתון הגבוה יחסית מיתר חלקי האוכלוסיה, נובע מהעובדה שבאזורים בהם מתגוררת אוכלוסיה זו - בעיקר ביהודה ושומרון - אין מרכזי טיפול מקומיים שרמתם מספקת כדי לייתר, מעין חדרי מיון קדמיים, שיכלו למנוע מהם לפחות בחלק מהמקרים, הגעה לחדרי המיון.

57% מקבוצת האוכלוסיה הנמנית על הצווארון כחול נוהגת לפקוד את בתי החולים, ייתכן כי בשל העובדה שמדובר בעובדי כפיים החשופים יותר לפגיעות פיזיות במהלך עבודתם או אורח חייהם.
45% מהפוקדים את בתי החולים הינם חרדים, ואילו 51% נמנים על החברה הרוסית.

נורה אדומה

במסגרת עבודת המחקר נבדקה גם איכות הטיפול הרפואי, ומהנתונים שהתקבלו עולה כי 77% מהמטופלים ציינו כי קיבלו טיפול טוב עד טוב מאוד, 12% ציינו כי קיבלו טיפול בינוני ואילו 11% ציינו כי הטיפול שקיבלו היה לא טוב עד מאוד לא טוב. 1% מהנשאלים לא ידע לחוות דעה על איכות הטיפול שקיבל.

מניתוח ממצאים אלה עולה כי הקהל הרחב אינו יודע לשפוט מקצועית את איכות הטיפול הרפואי שקיבל, וברוב המקרים הוא משיבים לשאלה על-פי תחושותיו.

פרופ' דגני סבור אומנם כי נתון של 77% בהחלט מחמיא לאיכות הטיפול במערכת הבריאות בישראל, אולם הוא מדגיש כי על המערכת לבדוק היטב מה המקור לאי שביעות הרצון של 23% מהמטופלים מאיכות הטיפול.

על-פי בדיקה מעמיקה יותר שנערכה עלה כי מי שנמנה על קבוצת העושר וההשפעה בחברה הישראלית, מרוצה הרבה יותר (79%) מאיכות הטיפול שהוא מקבל בבתי החולים בישראל, זאת לעומת שביעות רצון נמוכה שנטען כי קיבלו מי שנמנים על קבוצת הצווארון הכחול (28%) והסביבה הרוסית (36%).

פרופ' דגני: "ממצאים אלה בהחלט מעלים את השאלה הבלתי נמנעת: האם מערכת הבריאות בישראל אכן מעניקה טיפול טוב יותר לעשירים, כאשר הם מגיעים לבתי החולים?".

במחקר ביקש פרופ' דגני לבדוק גם את איכות השירות [בשוני מאיכות הטיפול הרפואי], שקיבלו המטופלים בבתי החולים השונים. על-פי הממצאים שהתקבלו 66% טענו כי איכות השרות הייתה טובה, 44% טענו כי איכות השירות הייתה לא טובה.

פרופ' דגני: "באשר לממצאים הנוגעים לרמת שירות גרועה, מדובר במסה קריטית שחייבת להדליק נורה אדומה ולעורר דאגה במערכת הבריאות בישראל באשר לאיכות השירות הניתן למטופלים", שהיא נמוכה באופן ניכר מאיכות הטיפול הרפואי.

כאשר נשאלו אלו שטענו כי איכות השירות שקיבלו בבתי החולים הייתה לא טובה, מהם לדעתם הגורמים שבעטיים חשו כי קיבלו שירות לא טוב, השיבו 40% מהם כי הדבר נובע מיחס לא טוב או יחס מזלזל שקיבלו, 34% טענו כי זמן ההמתנה היה ממושך מידי, 21 טענו לחוסר מקצועיות של הצוות הרפואי, 2% טענו כי קיבלו טיפול לא אחראי, 2% נוספים קבלו על איכות האוכל, ו-11% העלו סיבות אחרות.

כאשר נשאלו אלו שטענו כי איכות השירות שקיבלו בבתי החולים הייתה טובה, מהם לדעתם הגורמים שבעטיים חשו כי קיבלו שירות טוב, השיבו 45% מהם כי הדבר נובע מיחס טוב או אכפתיות שהופגנה כלפיהם, 40% טענו כי הדבר נובע ממקצועיות שהפגינו הרופאים, 32% טענו כי קיבלו שירות טוב, 12% טענו כי זמן ההמתנה היה סביר, ורק 4% קבלו על בעיות ניקיון.