העליון ברמז לפרשת הנגבי? "ארכה לערעור על זיכוי - רק במקרים נדירים"

בית המשפט העליון קובע, כי הארכת מועד להגשת ערעור של המדינה בהליך פלילי בשל שביתת הפרקליטים, תינתן רק במקרים נדירים. החלטה זו, של הרשם גיא שני, עשויה להשליך על בקשתה של המדינה לארכה בהגשת הערעור על זיכויו של צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים.

ההחלטה ניתנה בעניינם של בית הספר מקוה ישראל וכמה נושאי משרה בו, אשר הועמדו לדין על כריית בור בקרקע של המדינה לצורך בניית גשר. בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים ואילו בית המשפט המחוזי זיכה אותם, ועל כך ביקשה המדינה לערער.

המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור לעליון היה 19.12.10, בעיצומה של שביתת הפרקליטים. ב-3.1.11 ביקשה המדינה ארכה להגיש את הערעור, בציינה שהחליטה להגיש בקשות כאלו רק במקרים יוצאים דופן שהמקרה הנוכחי נמנה עליהם. לדברי המדינה, קיים אינטרס ציבורי במיצוי הבירור בתיק, ומדובר בסוגייה בעלת חשיבות ציבורית רבה לאור הצורך להגן על משאבי טבע חיוניים.

הסניגורים טענו, כי ההליכים המשפטיים נמשכו חמש שנים, עד שבסופו של דבר זוכו המשיבים בשל העדר אשמה, והיענות לבקשה להארכת מועד משמעותה המשך עינוי הדין שהוסב להם. לדבריהם, כמו זכות השביתה, כך גם זכותם של נאשמים לקיום הליך פלילי מהיר והוגן היא זכות יסוד חוקתית, וכי במחיר השביתה צריכה לשאת הפרקליטות שבחרה לשבות.

שני קיבל את עמדת הסניגורים. לדבריו, לשאלת מתן ארכות למדינה אין תשובה נחרצת, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. הוא מזכיר פסק דין של הנשיאה דורית ביניש, ולפיו בית המשפט יעניק ביתר קלות ארכה לנאשם מאשר למדינה.

"על-ידי מתן הארכת מועד להגשת ערעור מטעם המדינה - ערעור שלא הוגש מחמת מחסום השביתה - ניתן למזער את נזקי השביתה מבחינת הפגיעה באינטרסים ציבוריים המיוצגים על-ידי פרקליטות המדינה, ולאפשר קיום בחינה ערעורית בתיקים בעלי חשיבות רבה", אומר שני.

"עם זאת, ההכרה בחשיבותה של זכות השביתה אין בה כדי לגבור בכל מקרה על זכויות ואינטרסים אחרים. ניתן לומר כי בענייננו, השאלה היא אם ראוי הדבר שלאחר שוועדת החריגים לא אישרה הגשת בקשת רשות ערעור בתקופת השביתה, ובשל כך חלף המועד להגשת ההליך, תינתן בדיעבד הארכת מועד שיש בה, במובן מסוים, משום העברת 'מחיר' השביתה ותוצאותיה משכמה של הפרקליטות (ושל הציבור) אל כתפיו של הנאשם שזוכה בדינו".

במקרה הנוכחי מדובר באיחור של שבועיים ביחס למועד האחרון להגשת הערעור, ואף מדובר ב"גלגול שלישי" המטיל ספק בדבר נכונותו של בית המשפט העליון להתערב. יתרה מזאת: שני מעניק משקל מיוחד לעובדה שהמדינה לא הודיעה לנאשמים שזוכו על כוונתה להגיש בקשה לארכה כאשר תסתיים השביתה. בנסיבות אלו, קיימת ציפייה שלהם לסופיות ההליך, ואין לפגוע בה במתן ארכה כעת. הוא מוסיף, כי לא מצא בפסק דינו של המחוזי קביעות עקרוניות ורחבות היקף, כפי שטוענת המדינה.