העליון: ביהמ"ש יקבע האם הייתה רשלנות רפואית

בית המשפט הוא שיקבע האם הייתה רשלנות רפואית במקרה המובא בפניו, ולא המומחים המעידים - גם אם מונו מטעם בית המשפט עצמו. כך קבע היום (ד', 12.1.11) בית המשפט העליון.

בית המשפט התערב באופן נדיר בפסקי דין של בתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב, אשר דחו תביעה לפיצוי בעקבות פטירתו של מיכאל בושוויק במרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה. השופט ניל הנדל קבע, כי רופאי בית החולים התרשלו כאשר שיחררו את בושוויק ולא השאירו אותו להשגחה בת יממה, למרות שממצאי האק"ג וסימפטומים אחרים העידו על מצבו. בושוויק נפטר 36 שעות לאחר ששוחרר מבית החולים והוא בן 26 בלבד.

בהתייחסו להסתמכות בית המשפט על מומחה רפואי מטעמו אומר הנדל, כי תפקידו אינו שיפוטי אלא מקצועי. "על המומחה לאתר מידע שאינו מצוי בידיעת בית המשפט ולעבדו. המומחה נשען גם על נסיונו בשטח הרפואה. כמובן, צריך הוא להסתמך על חומר מקצועי. ברם, עריכת מעיין 'סקר דעת קהל' בקהילה הרפואית בקרב קבוצה מצומצמת ולא מזוהה או מוגדרת - אינה רצויה ואף אינה תואמת את דרישות ההליך המשפטי".

הנדל מוסיף וקובע את "גבולות הגיזרה" בין המומחה לבין בית המשפט: על בית המשפט "לבדוק על אלו אדנים הושתתה חוות הדעת המקצועית ולהפריד באזמל חד בין קביעות מקצועיות, הנובעות ממומחיותו של נותן חוות הדעת, לבין קביעות בעלות נפקות משפטית, המצויות בתחום סמכותו של בית המשפט בלבד.

"כך, הקביעה האומנם עמדו פעולותיו של רופא פלוני במבחן 'הרופא הסביר' מסורה לידי הערכאה השיפוטית, בהתבסס על מבחנים משפטיים, מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניה - לרבות חוות דעת מומחים - וכן שיקולי מדיניות כלליים. לגיטימי יהיה לברר מה הפרקטיקה הנהוגה ברפואה, אך הקביעה הנורמטיבית בדבר רשלנות אינה נגזרת רק מהקביעה העובדתית באשר ל'מתרחש בשטח'.

"...ככלל, יש קושי בהליך משפטי במינוי מומחה, המחווה דעתו בשאלה המכרעת של המשפט. על בית המשפט, ועליו לבדו, להשיב לשאלה זו ולשם כך גם להיעזר במומחה מבחינת ידיעותיו המקצועיות של האחרון, אך לא מעבר לכך".

כאמור, הנדל קיבל את הערעור על דחיית תביעת בני משפחתו של בושוויק, ופסק להם פיצוי בסך 472,000 שקל והוצאות בסך 80,000 שקל.