בג"ץ דחה עתירה נגד הקפאת הפנסיה של חלק מפורשי צה"ל

בג"ץ דחה היום (ד', 12.1.11) עתירה של 26 אנשי קבע לשעבר, אשר ביקשו לבטל את דחיית הפנסיה שלהם עד גיל 67. במסגרת פסק הדין, שב בג"ץ ומותח ביקורת על השימוש הנרחב בחוק ההסדרים, מעגן את זכותם של אנשי הקבע לזכויות פנסיה מיוחדות וקורא להקל על אלו מהם המתקשים למצוא עבודה באזרחות.

העתירה כוונה כנגד חוק משנת 2005, העוסק בזכויותיהם של אנשי קבע בני פחות מ-40 שצברו לפחות עשר שנות שירות. הללו שוחררו במסגרת תוכנית רחבה להתייעלות בצה"ל ונקבע, כי בניגוד למצב עד אז הם יהיו זכאים לפנסיה, אך זו תשולם להם רק כאשר יגיעו לגיל 67.

העותרים העלו שורה של טענות נגד החוק. לדבריהם, הוא בלתי חוקתי משום שהוא פוגע בשוויון בינם לבין אנשי קבע אחרים ופוגע בזכות הקניין שלהם. עוד טענו נגד קבלתו הראשונית במסגרת חוק ההסדרים. המדינה השיבה, כי מדובר בהסדר הנתון כל-כולו לסמכותה של הכנסת, ואל לו לבית המשפט להתערב בו.

התערבות בחוק ההסדרים - נדירה מאוד

בהתייחסה לחוק ההסדרים, אומרת השופטת איילה פרוקצ'יה: "בית משפט זה דן בעבר בסוגיית חוקתיותו של הליך החקיקה המואץ, שקנה לו שביתה במדיניות החקיקה של הכנסת בעשורים האחרונים. הוא עמד על מאפייניו של הליך זה, ועל חסרונותיו הבולטים, ובכלל זה, על הקושי לשמור במסגרתו על איזון ראוי בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, הנדרש בהליך החקיקה כחלק מעיקרון הפרדת הרשויות.

"כן הוא עמד על הקושי בקיום פיקוח ובקרה אפקטיביים על הליך החקיקה בידי שרי הממשלה, הכנסת וועדותיה, והציבור הרחב, כאשר ההליך הננקט הוא מואץ, ואינו מאפשר עיון ודיון במתכונת חקיקה רגילה. בה בעת, בית המשפט הבהיר כי לא מצויה כיום מגבלה פורמלית על סמכות הכנסת לעשות שימוש בהליכי חקיקה מזורזים, ואין הגדרה של הנושאים בהם ניתן לטפל בחקיקה מואצת".

פרוקצ'יה מוסיפה: "ראוי היה כי הרשות המחוקקת עצמה תפעל לצמצם עד למינימום את הליכי החקיקה המתנהלים בשיטה זו, המקטינה באופן ניכר את אפשרות העמקת החקר בנושאי החקיקה העומדים לדיון, שסופם לגבש נורמות מחייבות, חשובות, ומהותיות בחיי החברה בישראל. ואמנם, אם בכלל, יש להגביל את הליך החקיקה המואץ לנושאים שיש בהם דחיפות חריגה בגיבושם בחקיקה, וכאשר מימד הזמן הדוחק לגביהם גובר באופן בולט על האינטרס הציבורי הרחב בקיום הליך חקיקה רגיל, על כל שלביו.

"עם זאת, התערבותו של בית משפט זה בהליכי חקיקה מואצים מצטמצמת למצבים קיצוניים בלבד, שבהם מוכח כי הליך החקיקה נפגם באופן מהותי בפגם עמוק היורד לשורשם של ערכים בסיסיים של המשטר החוקתי".

לדעת פרוקצ'יה, המקרה הנדון אינו מצדיק התערבות של בג"ץ בהליכי החקיקה. עוד היא קובעת, כי לעותרים אין זכות קניינית לקבלת פנסיה, וכי לא נפגע השוויון בינם לבין קבוצת ההשוואה הראויה - את עובדי שירות המדינה ומשרתי קבע בצה"ל, העוזבים את השירות עקב פיטורין או שחרור כפוי, בלא קיום מלוא תנאי האכשרה, וחלים עליהם הסדרי הקפאת הזכויות.

לאנשי הקבע מגיעים תנאי פרישה מיוחדים

השופט חנן מלצר הסכים עם מסקנתה של פרוקצ'יה, אך מנימוקים אחרים. עוד אמר מלצר, כי מאפייניו של שירות הקבע מצדיקים שהיחס אל הפורשים ממנו יהיה שונה מאשר אל עובדים אחרים. בין מאפיינים אלו הוא מונה את הסיכון הרב, המתח הגבוה, המשמעת הנוקשה והריחוק הגיאוגרפי מבני המשפחה. מלצר מוסיף, כי מאפיינים אלו ואחרים מזרזים את הירידה בכושרם של אנשי הקבע, ולכן על המדינה לדאוג לצרכיהם מוקדם מאשר לאלו של יתר עובדיה.

מלצר מציע לכנסת להקים ועדת חריגים במסגרת חוק הגמלאות לאנשי הקבע (בדומה לוועדה הרפואית שכבר קיימת), ואשר אליה יוכלו לפנות מי שנאלצו לפרוש בשל ההתייעלות בצה"ל. ועדה זו תוכל להחריג מדחיית הפנסיה את מי שאינו מצליח להשתכר למחייתו, וקיים קשר סיבתי (גם אם עקיף) בין שירותו הצבאי לבין חוסר יכולתו להגיע לרמת חיים מכובדת באזרחות. קשר כזה, אומר מלצר, קיים למשל כאשר המקצוע הצבאי אינו קיים באזרחות, או כאשר איש הקבע השתחרר בתפקיד מבוגר מדי.